שָׁם 

 וְאִם חָלַפְתָּ כְּבָר בִּרְחוֹבוֹת הָאַיִן,

בִּמְבוֹאוֹת הַסַּפַּחַת,

הַאִם דָּלִיתָ כּוֹסוֹת תַּרְעֵלָה

מִתְּעָלוֹת רְקָק נִגְלָלוֹת בְּשׁוּלֵי מִדְרָכוֹת?

אֵיךְ מִקִּרְבֵי מַדְמֵנוֹת

עוֹלִים רְצוּעֵי-אֹזֶן* שְׁחוּחִים

רִגְבֵי עוֹפֶרֶת בִּידֵיהֶם

אֵיךְ קְדֵשׁוֹת קָלוֹן מִתְיַצְּאוֹת  בַּאֲחוֹרֵי  חֲצֵרוֹת.

הַהִקְשֵׁיתָ לִשְׁאֹל בַּנָּהָר הַהוֹלֵךְ אֶל מוֹתוֹ,

נוֹשֵׂא עִמּוֹ שְׁתִיקַת עִוְרוֹנָן

שֶׁל עִתּוֹת גְּאֻלָּה נִכְזָבוֹת.

וְאִם כָּךְ נִצְרְבוּ בְּעֵינֶיךָ

חֶזְיוֹנוֹת שׁוּרֹתָם הַבְּלוּיוֹת שֶׁל בְּנֵי אֵפֶר

נוֹבְרִים בְּעִיֵּי הָאַשְׁפָּה וְהַדֹּמֶן,

לַשָּׁוְא עוֹד תָּרִים אַחֲרֵי גִּזּוֹת זָהָב.

וְאִם אָכֵן צָפִיתָ מַרְאוֹת תַּעְתּוּעַ

וְהִסְכִּינוּ אָזְנֶיךָ לְקוֹל נְשִׁימוֹת מְעָרָה**

וְיָדַעְתָּ כִּי הָלֹךְ אַף הָלַכְתָּ בִּנְתִיבֵי אֵין תּוֹחֶלֶת,

וּבְלֵילוֹת שִׁכָּחוֹן מֵי שָׂרָף וְאַלְחֶשֶׁת

שׁוּב יִסָּמְרוּ אוֹרְחוֹתָיו שֶׁל בְּלִי יַעַל 

יְבַקְּשׁוּ אֶת נַפְשָׁן בְּעַפֶּשֶׁת בּוֹרוֹת

יִפְצְחוּ בְּמִזְמוֹר הֲזָיוֹת אֵין בָּן הֶרֶף

יֵצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם טְרוּפִים

נִגָּפִים אֶל שְׁאוֹל דּוּמַת שַׁחַת,

אֶל קִצָּהּ הַנִּחָם שֶׁל חֶשְׁכַת מְצוּלוֹת

אֶל תִּקְוַת אֵין מָנוֹחַ‏ בְּצֵל שִׁכְחוֹת

אֶל לוֹעָהּ הַפָּעוּר שֶׁל חֶרְפָּה

בְּחֶשְׁכַת סִמְטָאוֹת.

* רצועי אוזן  – על פי המקרא 

(דברים טו: טז-יז), עבד שאחרי 

שש שנים אינו רוצה להשתחרר – 

אדונו רוצע את אוזנו והוא נשאר 

עבד עד לשנת היובל או עד מותו 

של האדון (קידושין א, ב). 

 מכאן גם הביטוי "עבד נרצע".

**
נשימת מערהbreath)  (Cavernous –

 נשימה המשמיעה מעין קול שריקה – 

תסמין של מחלת ריאות קשה ולעיתים

 סופנית.