רעב

אַרְבָּעִים שָׁנָה הָאָרֶץ שָׁקְטָה.

וְלֹא הִסְפִּיק לָנוּ.

אֲבָל מָתַי הֻבְטַח יוֹתֵר?

\"הִתְרַגַּלְנוּ\" זוֹ לֹא סִבָּה, תִּתְרַגְּלוּ שׁוּב.

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה, וְאִישׁ

לֹא יָדַע לְהֵיכָן הִיא מוֹבִילָה.

אֲנָשִׁים קוֹשְׁשׁוּ עֵצִים, הָלְכוּ בַּמִּדְבָּר

שָׁנִים. הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, יָרַדְנוּ

לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, עָלִינוּ עַל פִּסְגוֹת

הֶהָרִים מְבַקְּשִׁים הַבְטָחָה קְדוּמָה

כְּדֵי לָשֵׂאת אוֹתָהּ דֶּרֶךְ רִגְעֵי הַיֵּאוּשׁ.

סִימָנֵי הַדֶּרֶךְ רָמְזוּ עַל בְּרִית גְּדוֹלָה

מֵאִתָּנוּ. קִבַּלְנוּ אֶת הַכֹּל – הָאָבְדָן, הַצַּעַר

הַשִּׂמְחָה. עָשִׂינוּ הַכֹּל בְּיַחַד – קַמְנוּ,

הִסְתַּעַרְנוּ, זָעַקְנוּ, נָפַלְנוּ, בָּכִינוּ. חָתַמְנוּ עַל

זִכְרוֹן דְּבָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח. וּכְבָר

הָיִינוּ שָׁם, וּכְבָר לֹא רָעַבְנוּ, וְעוֹד

לֹא יָדַעְנוּ. עָצַרְנוּ

וְלֹא יָדַעְנוּ מָתַי לְהַתְחִיל שׁוּב.

בְּעִקָּר לֹא יָדַעְנוּ כֵּיצַד לַחְדֹּל.