אָבוּד

וַאֲפִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה –

כַּיָּם,

וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה –

כַּהֲמוֹן גַּלָּיו,

וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח –

כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ,

וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת –

כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ,

וְיָדֵינוּ פְּרוּשׂוֹת –

כְּנִשְׁרֵי שָׁמַיִם,

וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת –

כָּאַיָּלוֹת,

אֵין 

אֲנַחְנוּ 

מַסְפִּיקִים

חַיִּים אֲחֵרִים

 יָכוֹל אָדָם שֶׁיְּהֵא מֵת 

בְּחַיָּיו

יָשֵׁן בְּעֵרוּתוֹ

עֵר בְּחוֹלְמוֹ

עַל חַיִּים אֲחֵרִים

 פֶּרַח הַלֵּב

פֶּרַח הַלֵּב יִסָּגֵר בִּגְעָרָה

אַחַר כָּךְ יִפָּתַח לְאִטּוֹ

אֶל מוּל שֶׁמֶשׁ נֶחָמָה

בְּשִׁפְעַת עֲלֵי גָּבִיעַ 

מַרְהִיבָה

שֶׁעַל אֶחָד מֵהֶם שְׂרִיטָה