הַטַּבְלָה הַמַּחְזוֹרִית

מִצַּד שְׂמֹאל כָּתוּב מֵימָן

מִצַּד יָמִין הֶלְיוּם

הֲרֵי הוּא גַּז כָּל כָּךְ אֲצִילִי

שֶׁמְּמַלְּאִים אוֹתוֹ בְּבָלוֹן

יוֹמוּלֶדֶת צִבְעוֹנִי.

וְאִם לֹא קָשַׁרְתְּ אֶת הַחוּט

הָאָדוֹם

חָזָק אֶל שֹׁרֶשׁ כַּף הַיָּד

הוּא יִבְרַח לַשָּׁמַיִם

וְאַתְּ תִּרְאִי כּוֹכָבִים.

הֶלְיוּם יָכוֹל לְאַכְזֵב יְלָדִים.

הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב

בַּמֶּרְכָּז.

אֵלּוּ רַק מַתָּכוֹת.

מִי חָשַׁב שֶׁבִּגְּלָלָן יִפְרְצוּ

מִלְחָמוֹת?

וְנִהְיֶה עֲנִיּוֹת וְנִתְהֶה,

לְגַבֵּי הַחַמְצָן

שֶׁאָמוּר לְהַקִּיף אֶת כֻּלָּנוּ

בְּחִינָם.

אֲבָל כָּל הֶחֳמָרִים הָאֵלּוּ

שֶׁקְּרָאתֶם לָהֶם יְסוֹדוֹת,

מוֹשְׁכִים לָנוּ אוֹתָם מִתַּחַת

לָרַגְלַיִם

וַאֲנַחְנוּ מַחְלִיקוֹת