דן אלבו

 

קוֹרֶה וּכְאֵב יָשָׁן מַבְקִיעַ בְּעָרְמָה

אֶת מַנְגָּנוֹנֵי הַתַּעֲתוּעִים

שֶׁבָּנִיתָ כָּל הַשָּׁנִים

וְשָׁב לְחַיֶּיךָ 

צָף מִקַּרְקָעִית נְעוּרֶיךָ
בִּמְעַרְבֹּלֶת קְצוּפָה שֶׁל עֶצֶב וְיָגוֹן

נֶעֱמַד עַל רַגְלָיו זְקוּף קוֹמָה בְּחָזֶה שְׁרִירִי
מוּצָק וְנָפוּחַ

וְנוֹעֵץ בְּאִישׁוֹנֵי עֵינֶיךָ מַבְּטֵי אַדְנוּת
כְּסַרְסוּר

בְּפִתְחוֹ שֶׁל בֵּית בֹּשֶׁת.

Scroll to Top