רונית מזוז

שכינה

אֲרוֹן בְּרִית גָּדוֹל אֲרוֹן בְּרִית קָטָן

מֵעֵבֶר לְחַלּוֹן הָרַאֲוָה בַּחֲנוּת הַצַּלְיָנִים  כְּרוּבִים צְבוּעִים מִזָּהָב מְסוֹכְכִים עַל הַשְּׁכִינָה

שְׁכִינָה גְּדוֹלָה שְׁכִינָה קְטַנָּה

הַכִּנֶּרֶת טוֹבֶלֶת בִּסְתָו לִקְרַאת בּוֹאוֹ שֶׁל

חֹרֶף וְלַיְלָה כְּבָר וְאַתְּ טְעוּנָה  עִם כָּל הַקְּנִיּוֹת

מִזּוֹל סְטוֹק מִמַּקְס סְטוֹק

בַּמּוֹשָׁב לְיָדִי הָאִשָּׁה שֶׁבִּקְּשָׁה לָדַעַת

מָתַי הָאוֹטוֹבּוּס מַגִּיעַ וְלֹא

הֶאֱמִינָה לָךְ

מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ עַכְשָׁו  אֶת הַנַּיָּד רַק לְרֶגַע בִּגְלַל שֶׁאֵין לָהּ טְעִינָה  תַּגִּידִי לְאַבָּא שֶׁעוֹד עֶשֶׂר דַּקּוֹת יֶאֱסֹף אוֹתִי מִצֹּמֶת מִגְדָּל

וּמִי יֶאֱסֹף אוֹתִי

הַלּוּחַ הַדִּיגִיטָלִי מְסַמֵּן

עוֹד קִילוֹמֶטֶר וְאַרְבַּע מֵאוֹת מֶטֶר

הַר הָאֹשֶׁר.

 

צפת?

 
 

מִישֶׁהוּ הִשְׁאִיר כָּאן אֲבַטִּיחַ חָצוּי

לְהַרְקִיב

בַּיֹּבֶשׁ הַזֶּה יִקַּח זְמַן עַד שֶׁיָּמוּת

מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הָעִיר הָעַתִּיקָה

וְהַסִּמְטָאוֹת שֶׁפַּעַם הָלַכְתִּי

כְּשֶׁהָיִית בַּחַיִּים מֵעוֹלָם לֹא גַּרְתְּ פֹּה

אָז אֵיךְ זֶה שֶׁאֲנִי עֲדַיִן

מְחַפֶּשֶׂת אֹתָךְ?

Scroll to Top