הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בָּעֵט

יַחֲסֵי אַהֲבָה הִתְקָרְרוּ כְּשֶׁגִּלִּיתִי שֶׁזֶּה

לֹא מָה שֶׁזֶּה נִרְאֶה. אֲנִי קוֹרֵא תִּגָּר עַל הַיָּד

הָאוֹחֶזֶת בָּעֵט. לַהֲגַנָּתָהּ הִיא

וַדַּאי תַּזְמִין אֶת הַתָּנָךְ וְאוּלַי אֶת הַטְּרִילוֹגְיָה

שֶׁשּׁוֹבֶרֶת אֶת לִבִּי אֲבָל זֶה לֹא יַרְשִׁים. הָעֵדִים

הֵם הוֹדָאָה בְּחֻלְשָׁה

גְּדוּשִׁים בְּמִלְחָמוֹת וּבִזְוָעוֹת מִבֵּית הַיּוֹצֵר

שֶׁל הָאָדָם. זוֹ שֶׁכָּתְבָה אֶת תּוֹרַת הַיַּחֲסוּת

לֹא לִמְּדָה אוֹתָנוּ דָּבָר. הִיא מְעֻגֶּנֶת בַּתַּרְבּוּת

וְאָנוּ טוֹבְחִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וְכוֹתְבִים וְאָהַבְתָּ

לְרֵעֲךָ. לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים הִדְהֲדָה הַבְטָחָה

לְכַתֵּת חֲרָבוֹת לְאִתִּים, אַלְפֵי שָׁנִים אַחֲרֵי

הִתַּכְנוּ פְּסָלִים לְכַדּוּרֵי תּוֹתָחִים. הָאֵמוּן אָבַד,

אֲחִיזָה בְּעֵט הִיא הֲנָאָה חוֹלֶפֶת

בִּירָה קָרָה עַל שְׂפַת הַיָּם, רוֹמָן בְּלִי עָתִיד