הבלדה לעוזב לתל

אביב

(העיר היקרה בעולם

 כך אומרים)

 

תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב,

אֵיזוֹ פְּתִיחוּת, אֵיזוֹ

פְּתִיחוּת

לְתַרְבּוּיוֹת יְלִידִיּוֹת

נִכְחָדוֹת

וְהֵם בָּאִים אֵלַיִךְ

בָּאִים אֵלַיִךְ

כִּפְנֵי הַצַּלְיָנִים לִירוּשָׁלַיִם,

כִּפְנֵי הַצַּלְיָנִים לִירוּשָׁלַיִם

נוֹשְׂאִים אֵלַיִךְ תְּפִלָּתָם

נוֹאָשִׁים אֵלַיִךְ תְּפִלָּתָם

אֶל כֹּתֶל הַיָּם וְהַכִּכָּר

הַיָּם וְכִכַּר הַמְּלָכִים.

עִיר הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת הַבִּלְתִּי נִגְמָרוֹת,

מְדִינַת הַחֲלוֹמוֹת,

וְאֵיזוֹ פְּתִיחוּת, אֵיזוֹ פְּתִיחוּת

לַמֶּלְצַר בַּקָּפֶה, לְבַר מֵן, לָאוֹפֶה,

לִצְעִירֵי הַגַּאֲוָה, לַסְּטוּדֶנְטִים,

לַמּוֹכֶרֶת בַּחֲנוּת הַמִּשְׁתַּדֶּלֶת בְּכָל גּוּפָהּ

לְהַתְאִים עַצְמָהּ לְמוֹדֵל הַיֹּפִי

הַנֵּיוּיוֹרְקִי, בֶּרְלִינִי, תֵּלאָבִיבִי

בִּגְלַל זֶה אוֹכֶלֶת סִגְרִיּוֹת וְקָפֶה,

לִהְיוֹת אִשָּׁה-נַעַר.

וְאֵיזוֹ רְגִישׁוּת

לַמְּאַבְטֵחַ בְּפֶתַח "הַמָּלוֹן בּוּטִיק",

שֶׁגַּם הוּא חָלַם תָּמִיד לְהַגִּיעַ

לִירוּשָׁלַיִם הַתֵּלֲבִיבִית

מִגָּלוּת עֲיָרוֹת הַפִּתּוּחַ,

מְאַמֵּץ קוּקוּ, עָגִיל בַּגַּבָּה,

וְעִבְרִית בְּלִי חֵית וּבְלִי עַיִן,

בִּנְגִינָה "מִלְּרֵעִית" מִתְפַּנֶּקֶת, מִתְרַפֶּקֶת.

אַי אַי אַי תֵּל אבִיב

אֵלֶּה לֹא הַצַּ'חְצַ'חִים שֶׁל פַּעַם, תֵּלָבִיב

עִצְרִי! צַ'חְצַ'חִים מְחֻדָּשִׁים לְפָנַיִךְ!

מִשְׁתַּכְשְׁכִים בְּשׁוּלַיִךְ

מְשַׂחֲקִים הַנְּעָרִים לְרַגְלַיִךְ

עַד שֶׁיָּבִינוּ.

כֵּן אֶת מְנֻסָּה וְיוֹדַעַת

שֶׁכְּשֶׁיָּבִינוּ שֶׁהָעוּגָה וְהַשַּׁמֶּנֶת

לֹא נִכְנָסִים אֶצְלָם בַּדֶּלֶת הַדִּירָה 

הַחֲצוּיָה, הַצָּרָה, כִּי כָּל הַכֶּסֶף הוֹלֵךְ

 לַחֶשְׁבּוֹנוֹת, מִחְיָה, שְׂכַר דִּירָה.

מְעַטִּים יַצְלִיחוּ אֲבָל רַבִּים יִתְיָאֲשׁוּ

ויָשׁוּבוּ לַחוֹרִים מֵהֶם בָּאוּ,

אוֹסְפִים אִישׁ אִישׁ אֶת שׁוּלֵי גְּלִימַת

 הַחֲלוֹם,

יַגִּידוּ לְךָ בְּצַעַר – "שָׁלוֹם".

וְאַתְּ כִּמְתֻרְגֶּלֶת,

לֹא תַּשְׁמִיעִי אַף לֹא מִלַּת אֲנָחָה

רַק תַּגִּידִי בְּסִימְפָּטִיּוֹת :

"אִישׁ אִישׁ וְעוֹלָמוֹ

כַּמָּה טוֹב שֶׁכָּל אֶחָד מוֹצֵא בַּסּוֹף אֶת

 מְקוֹמוֹ".

וְהֵם יִתְגַּנְּבוּ בַּחֲזָרָה לָעֲיָרָה

מֵהַמָּקוֹם מִמֶּנּוּ בָּאוּ אֵלַיִךְ

לְגַלּוֹת שֶׁגַּם אֶצְלֵךְ

הֵם חָיוּ בַּשּׁוּלַיִם שֶׁל שׁוּלַיִךְ.

בְּהִתְגַּנְּבוּת שְׁקֵטָה יַחְזְרוּ,

בְּזוּגוֹת וּבִיְחִידִים,

וְשֶׁמָּא בַּבַּיִת יַגִּידוּ לְמִשְׁפָּחָה, לַחֲבֵרִים:

"רַק כָּאן, תָּ'אֶמֶת,

 רַק כָּאן טוֹב לְגַדֵּל יְלָדִים".