גיליון מס' 38, דצמבר 2024

בין דימיון למציאות

שמעון שלוש

לפתוח חלון אצל מישהו אחר

 

אוּלַי מִפְּנֵי שֶׁהִיא מֵתָה.

אוּלַי לֹא מַרְגִּישׁ שֶׁתָּמִיד צָרִיךְ לִגְמֹר הַכֹּל.

לְעִתִּים אֵין לִי מָקוֹם,

אֲנִי חֲסַר תְּשׁוּבָה אַחַת מֻשְׂכֶּלֶת.

אֱלוֹהִים יוֹשֵׁב לְצִדִּי, מְמַלֵּא אֶת הַיָּמִים,

מְנַסֶּה אוֹתִי, סָר מִמֶּנִּי.

הוֹמֶה אֵלָיו. בּוֹא נְדַבֵּר.

לָמַדְתִּי לְהַעֲנִיק –

כְּמוֹ מִשְׁתַּקֵּף מִמֶּנּוּ צֶבַע

בְּיַם הַסְּפִינוֹת הַגְּדוֹלוֹת

שֶׁהִבַּטְתָּ בִּי –

לִפְתֹּחַ חַלּוֹן אֵצֶל מִישֶׁהוּ אַחֵר.

בִּגְלַל הַוָּרֹד הַזֶּה שֶׁבְּתוֹךְ הַשִּׂיחִים

נִפְלָא מְאוֹד

הָעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו.

אַל תִּתְבּוֹסֵס בְּתוֹךְ דִּמְיוֹן רָעוּעַ.

הָעֶרֶב צָעִיר, מְהַמֵּר עַל חַיָּיו,

אוֹרֵחַ רָצוּי, עוֹבֵר אֹרַח.

תֵּן לַחַיִּים לְנַהֵל אוֹתְךָ כְּשִׁירָה –

עַל הַסַּף לִדְלוֹת אֶת חַיֶּיךָ

בְּמַיִם מְסֹעָרִים.

תִּימֹרֶת עָשָׁן הַשִּׁירָה:

מְעַשֶּׁנֶת, מַקְטִירָה.

ושם טעם הדברים

 

שָׁם צוֹמֵחַ נוֹף:

עָלִים מִסְתַּבְּכִים, שָׂדֶה שֶׁל אוֹר

נוֹצֵץ

בַּסְּבַךְ.

אֲנִי רוֹקֵם נוֹפִים יָפִים. גֶּשֶׁם יוֹרֵד כְּשֶׁאֲנִי שָׁקוּעַ

בַּוְּרָדִים.

מְקַשֵּׁט אֶת הַהֵיכָל

סָרַקְתִּי אֶת הָרְחוֹבוֹת, סוֹקֵר אַחַר הַיֹּפִי.

נִבְלָע הַיֹּפִי וְכָל פַּעַם צְרִיכִים

לְהָאִיר אוֹתוֹ.

נְהַג אֶת הָעֵדֶר;

נוֹפֵי בֵּין עַרְבַּיִם שְׁקִיעָה וְשָׁם טַעַם הַדְּבָרִים.

הגיליונות הקודמים של נתיבים

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)

Scroll to Top