אֲבָל תָּבוֹא,

אָמַרְתָּ לִי, תֵּשֵׁב.

בָּעֶרֶב נֵלֵךְ לְהַפְגָּנָה.

נִקְנֶה אַנְטִיבִּיּוֹטִיקָה בַּדֶּרֶךְ לְקַפְּלָן

יֵשׁ אַרְבָּעָה סְנִיפִים שֶׁל סוּפֶּר-פַארְם.

אָתְּ יוֹדַעַת אֵיפֹה כָּל אֶחָד.

אָתְּ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵהָאִישׁ בָּעִתּוֹן,

הוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ תְּרוּפוֹת לְמַצָּב.

הָלַכְנוּ בְּלִי דֶּגֶל כַּחוֹל, פְּשׁוּטִים.

רָצִיתִי לִבְכּוֹת כְּשֶׁיָּצָאתִי מֵהַפְּרָחִים שֶׁלָּךְ

הִתְפַּזַּרְתִּי לַחֲתִיכוֹת בֵּין הַכִּכָּר הַצִּבְעוֹנִית

וְעַד שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לְהִתְקַדֵּם עוֹד.

מַזַּל שֶׁלֹּא שַׂמְתְּ לֵב אֵלַי,

הָיִיתִי אִתָּךְ

לֹא הֵעַזְתִּי לִבְכּוֹת,

צָעַקְתִּי

אַתְּ הָיִית שְׁקֵטָה כְּמוֹ תָּמִיד.