אני מוחה
אני מוחה על היום האחרון שלי
שלא מופיע בלוח השנה עם תזכורת של גוגל
אני מוחה על הזיקנה שמצמיחה מבוך וורידים בכפות הידיים
בלי פתח יציאה ועל בדיקות הדם ועל הנשירה
ועל שהפסקתי לעשן
אני מוחה על האפשרויות להלקח מכאן פתאום או לאט לאט כמו
כאבי גדילה זה לוקח זמן ובסוף תראי תגיעי לשמים
אני מוחה על מותו של הדוד תום ועל מותה של החברה הכי טובה של היידי
קלרה הנכה
ועל כרטיס הרכבת לחזור הביתה של אלבר קאמי
שלא היה בו שימוש
אני מוחה על סיזיפוס
והשירים שלא אקרא ושקיות ההקאה במטוסים אני מוחה
על תמונות שפיתחתי והתהללתי פנקס
חוגר טוראית 3205333 אני מוחה על שאני זוכרת שלאבא היה שקע במעלה הבטן ואין לי מה לעשות עם זה עכשיו ועל כוכב השביט שמגיע הנה
רק פעם במאה שנה
אני מוחה על אהבתי הפחדנית שלא הייתה לידי מעולם
ועל שלא ידעתי ולא אדע את מה שאני לא יודעת ולא אדע
אני מוחה על שואת רשעים כי תבוא ופחד פתאום
אני מוחה על צבא השמים
שמשתמט ממלחמה כוללת ועל כל הסידורים
אני מוחה על חתולת הילדות המתה שלי שבקשתי אותה בדרכים לרוב
ואני יגעה ועייפה ולא יראת אלוהים
אני מוחה על החצר האחורית שנמכרנו לזרים
עם תפוזי הדם והרימונים שלא היתה להם אפילו ניצרה לרפואה
וטיולים מאורגנים ובוחני פתע והציונים שלי
בספרות וכלכלה בבגרות
ותדפיסים של הבנק ומשוואות דיפרנציאליות
וגביעי זהב אולימפיים של הכל בדולר אפשר לחרוט על זה בבקשה?
ועל הויזה שלא הוצאתי לארצות הברית כדי למות על השדרה החמישית
רגע לפני כריסמס
אני מוחה בצרפתית צפון אפריקאית על שפות
שלא אלמד כבר לעולם ועל העצים שאני לא יודעת את שמם
והם לא מחוסנים ומדביקים אותי כל שנה בלי בושה בפריחה שלהם
אני מוחה על המראות שתלוית בקיומי
אני מוחה על שופנהאור ועל הבשורה על פי ניטשה
ועל שלימדו אותי לדבר
ולעולם כבר לא אדע לבד
ועל אמי המתה וכל זכרונותיה שצרורים איתי בצרור החיים
ועל המצבה שיכתבו בה אני מוחה
על לידתי ועל חיי ועל מותי ועל חוסר מורשתי שהותרתי אחרי
ועליכם ועל שכמותכם ועל הרפורמה הקיומית והמשפטית
והכלכלית והפוליטית והספרותית והמדעית
והבריאותית והחינוכית והנרצחת והנשית וזו חסרת התיק
ועל כדור הארץ השתוי שהולך לו סחור סחור
לתאונה בלתי נמנעת
ועל בית המשפט העליון ועל גזר דין המוות שלו
לכל האזרחים והאזרחיות הנאמנים והנאמנות ללא יוצא ויוצאת מן הכלל שמשלמים ומשלמות מיסים
ולא משתמטים ומשתמטות
ושרים ושרות המנונים ומניפים ומניפות דגלים נכונים ונכונות
יחד עם אלו שלא נאמנים ונאמנות ובוגדים ובוגדות בלילות
במולדת בנשים עייפות ובגברים עייפים בלשון זכר נקבה וטרנסג'נדרית ובכלל
אני מוחה על שימוש בלשון נקבה ובלשון זכר בשפה עם אפטה כרונית
וכל מה שנקרא ולא נקרא ללא הבדל דת גזע ומין חירות שוויון
ואחווה ולחם ועוגות ובינה מלאכותית וחוסר בינה אנושית ולתפארת מדינת ישראל
סגרו את השער הגיפו תריסים בחדר השינה בשיכון הצפתי
מתחת לשמיכת האביב הסכיזופרני הזה
של חודש מאי הלילות משתרעים עלי בלי חשבון
והבוקר מזדקף לו פתאום באיחור אופנתי כאילו יש לי זמן
כאילו תעלה המשואה
ודווקא עכשיו השכן מלמעלה מתחיל
ללמוד תופים
אני מוחה.