משענת קש

אֵין לִי לְאָן לַחֲמֹק

אֲנִי חֲסַר אֹמֶץ לִחְיוֹת

אֶת חַיֵּי הַמַּסָּע

חֲסַר כִּשּׁוּרִים שֶׁל

הַהוֹלְכִים בַּחֲלוֹמָם וְרַק

שְׂפַת אֵם מְלַוָּה אוֹתִי

מַּהֲלֻמּוֹת חִלְּלוּ

אֶת גּוּפִי

שֶׁהָפַךְ מִשְׁעֶנֶת קַשׁ

אֵיךְ אֵצֵא

מָה יִהְיֶה כְּשֶׁאֶפֹּל

חָרֵד מֵהַפַּחַד לִהְיוֹת לְבַד