בת חן שניידר

נ + 3 בהריון לא רצוי

בַּוַּעֲדָה יֻחְלַט אִם מֻתַּר לִי לַעֲבֹר הַפָּלָה

הָרוֹפֵא בַּקֻּפָּה יָעַץ לְהַגִּיד

שֶׁנָּטַלְתִּי תְּרוּפָה שֶׁעוֹשָׂה מוּמִים

אוֹ שֶׁנִּכְנַסְתִּי לְהֵרָיוֹן מִחוּץ לַנִּשּׂוּאִין

 

כִּסֵּא פְּלַסְטִיק לָבָן, טְפָסִים וּבְחִילָה

הַתָּאִים מַכְפִּילִים אֶת עַצְמָם בַּבֶּטֶן

 

רֵיחַ בֵּית מִרְקַחַת וְשֶׁלֶט צָהֹב

זְהִירוּת סַכָּנַת הַחְלָקָה

אוּלַי אֶכָּנֵס בְּלִי רְשׁוּת וְאֶצְעַק

זְהִירוּת סַכָּנַת הַכְפָּלָה

 

אוֹ אוּלַי הַטִּעוּן הַנַּפְשִׁי

וְלִבְכּוֹת כְּמוֹ בַּחֲדַר הָאָחוֹת

כְּשֶׁהַמַּדְחֹם לֹא הֶרְאָה טֶמְפֵּרָטוּרָה

 

אוֹ לִקְרֹא לְאִמָּא מֵהַמֵּתִים שֶׁתָּבוֹא לִצְעֹק עַל הַוַּעֲדָה:

"רַבּוֹתַי, אִם הִיא אוֹמֶרֶת

שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה

אָז הִיא לֹא יְכוֹלָה וְדַי".

אמא אמרה לי

אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל

לָמָּה מָה חָסֵר לָךְ?

קִפְּלָה מֵהַפַּיְלָה הָאֵינְסוֹפִית

וְאָמְרָה – תִּתְפְּסִי אֶת הַגּוּמִי בַּקָּצֶה,

עָשִׂית רִבּוּעַ מֻשְׁלָם!

אַתְּ רוֹאָה לָמָּה צָרִיךְ בַּת?

 

הֶעֱבִירָה לִי אֶצְבָּעוֹת רַכּוֹת בַּשֵּׂעָר

וְאָמְרָה – שִׂימִי קֹדֶם לְאַבָּא

שִׂימִי גַּם לִי בַּסּוֹף, אִם נִשְׁאַר.

בְּסִיּוּם הָאֲרוּחָה

הַבָּנִים נִרְדְּמוּ עַל הַסַּפָּה

בֵּין שְׁתֵּינוּ מִגְדַּל צַלָּחוֹת

שׁוֹתֵת רֹטֶב כְּמוֹ מִזְרָקָה

 

כְּשֶׁדִּבַּרְתִּי, צָחַקְתִּי

הִתְעַטַּשְׁתִּי, הִתְעַקַּשְׁתִּי

אָמְרָה לִי שְׁשְׁשְׁ

לֹא כָּל הָרְחוֹב צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ,

נָשִׁים הֵן כְּמוֹ וֶרֶד

מִסְתּוֹרִיּוֹת וַאֲסוּפוֹת

 

הִסְתַּכְּלָה עָלַי בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת

וְהִבְטִיחָה שֶׁאוּכַל אֲפִלּוּ לִהְיוֹת

רֹאשׁ מֶמְשָׁלָה,

כָּךְ נִשְׁבְּעָה כָּל צָהֳרַיִם

וְטִגְּנָה לִי קְצִיצוֹת.

תל אביב

תֵּל אָבִיב קִבְּלָה אֶת פָּנַי

בְּאָנוֹנִימִיּוּת, כְּמוֹ בַּתָּכְנִית

לַהֲגָנַת עֵדִים.

הַמַּחְלָקָה לְבִטְחוֹן פְּנִים שִׁנְּתָה אֶת זֶהוּתִי

לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן.

הַבְּגָדִים בְּאוֹבֶרְסַיְז

הַשְּׁכֵנִים לֹא יוֹדְעִים מִי אֲנִי

אַף אֶחָד לֹא אוֹמֵר לִי שָׁלוֹם.

בָּרְחוֹב עֲדַיִן מִסְתּוֹבֶבֶת

בְּעִקְּבוֹת הַקּוֹלוֹת-

זוֹ רַק אֲנִי וְחַרְבִּי.

 

בְּקוּמִי,

אֲנִי לֹא זוֹכֶרֶת אֶת שְׁמִי.

.

Scroll to Top