תמיד נותרת בי

כַּפּוֹתַי אֵינָן מוֹתִירוֹת סִימָנִים בָּאֲדָמָה הַמְּרֻפֶּדֶת שַׁלֶּכֶת,

מְרַשְׁרֶשֶׁת צָהֹבְכָּתֹמְדָּם. בְּרַעֲמָתִי כְּבָר דָּהוּ הַצְּבָעִים.

רַק פַּס אוֹר חִוֵּר נוֹתַר, מִטַּשְׁטֵשׁ לְנֶגֶד עֵינַי.

אַף עַל פִּי כֵן, אָנוּעַ. אֲנִי

אִשָּׁה שֶׁהִיא אַרְיֵה,

תָּמִיד נוֹתֶרֶת בִּי אֵיזוֹ שְׁאָגָה.