תמר ענבר-שחם

 כריתת ברית

גֶּזַע כָּרוּת, פְּרוּסַת עֵץ עָבֹת

גּוּפוֹ כְּמִרְכֶּבֶת גְּלִילֵי טַבָּעוֹת

חִשּׁוּקֵי חֲרִיצִים טְבוּעִים בּוֹ

מְעִידִים עַל מִנְיַן שְׁנוֹתָיו

 

קָרָא לִי לִכְרֹעַ אֵלָיו, לְלַטֵּף

אֶת פָּנָיו הַיְּבֵשׁוֹת, הַסְּדוּקוֹת

לָחוּשׁ בְּחִסְפּוּס צַלָּקוֹת

לִלְמֹד אֶת תְּבוּנַת לֵב הַגֶּדֶם

 

הִקְשַׁבְתִּי, הוּא דִּבֵּר אֵלַי

צָחַקְתִּי, הוּא לָחַשׁ לִי סוֹדוֹת

עַל מֶתֶק הַנִּתּוּק וּמְרִירוּת הַזִּכָּרוֹן

עַל לִבָּהּ בְּקוּעָהּ וּדְמָעוֹת שֶׁל שָׂרָף

 

עַל בְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ, יְעָרוֹת שֶׁבֹּרְאוּ

וְחוֹתָם שֶׁנּוֹתַר אַחֲרֵי הַגְּדִיעוֹת

עַל מָה שֶׁאָבַד וּלְעוֹלָם לֹא יָשׁוּב

וּמָה שֶׁעָתִיד לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ.

 

תוהו ובוהו

תֹּהוּ אֵלַת הָאוֹקְיָינוֹס

וּבֹהוּ אֵלַת הַלַּיְלָה הַקָּדוּם

צָפוֹת תַּחַת רוּחַ כֵּהָה

מְרַחֲפוֹת עַל פְּנֵי תְּהוֹם

 

מְחוֹלְלוֹת בֵּין מַיִם לְשָׁמַיִם

כְּמוֹ בְּטֶרֶם הִבְדִּיל בֵּינֵיהֶם אֱלֹהִים

אוֹצְרוֹת אֶת סוֹדוֹת הַקִּיּוּם

יוֹצְרוֹת יְקוּמִים יֵשׁ מֵאַיִן

 

בַּלַּיְלָה מוּל הַגַּלִּים הֵן נִגְלוֹת לִי

עִם כָּל יְצוּרֵי הַמְּצוּלָה

גּוֹלְלוֹת בְּפָנַי דִּבְרֵי נְבוּאָה

מַאֲצִילוֹת בְּרָכָה:

 

כָּל שֶׁתִּרְצִי יִוָּלֵד לָךְ

אִם רַק תָּעֵזִּי

לְהַלֵּךְ בָּאֲפֵלָה

אִם רַק תַּסְכִּימִי

לְהִכָּנַע לַמֻּפְלָא מִמֵּךְ

 

 

אישה מיניקה

עַכְשָׁו אֲנִי גָּלַקְסְיָה

בְּמֶרְכַּז הַיְּקוּם הָאַחֵר

צָפָה אֵי שָׁם בֶּחָלָל

הַרְחֵק מִן הַנָּהָר

 

יֵשׁוּתִי הָפְכָה מְעַרְבֹּלֶת

מִתְרַחֶבֶת, שְׁלוּחַת זְרוֹעוֹת

מֻקֶּפֶת הִלָּה וְאָבָק

וּבִפְנִים עֲרָפֶל וְחֹמֶר אָפֵל

 

בְּלִבִּי חֹר שָׁחֹר, מִשְׁתּוֹקֵק וְשׁוֹאֵב

כּוֹבֵל אֶת כָּל חֶלְקִיקַי

אֲנִי מְכַרְכֶּרֶת סְבִיבוֹ יוֹם וָלֵיל

 

בְּכֹחַ הָאִינֶרְצִיָּה

גַּלֵּי הֶלֶם בּוֹרְאִים עוֹלָמוֹת

חָמְרֵי הַחַיִּים מִתְחַדְּשִׁים תָּדִיר

רִבּוֹא שְׁמָשׁוֹת זוֹהֲרוֹת בִּי

לְעִתִּים קוֹרְסוֹת לְתוֹךְ עַצְמָן

 

שְׁנוֹת אוֹר נִמְשַׁךְ הַמַּסָּע הַשְּׁמֵימִי

בּוֹ נֶקְטָר הָאֵלִים מוּפָק מִגּוּפִי

דְּבַשׁ וְיֶזַע, דָּם וּדְמָעוֹת

נִגָּרִים כְּזָהָב, בִּשְׁבִיל הֶחָלָב.

 

גלגל הצלה ורוד 

רְווּיַת חָלָב אַתְּ שְׁכוּבָה מְאֻזֶּנֶת

עַל כָּרִית הֲנָקָה וְרֻדָּה, חֲדָשָׁה

הַחוֹבֶקֶת מָתְנִי כְּגַלְגַּל הַצָּלָה

אֲנִי מַפְלִיגָה אִתָּךְ עַל גַּלִּים שֶׁל אֹשֶׁר

 

שׁוֹאֶפֶת רֵיחֵךְ הַדִּבְשִׁי, מִשְׁתָּאָה

לֵדָתֵךְ, הֱיוֹתֵךְ לִי, הִיא נֵס נִצָּחוֹן

מִפְרָשׂ מִתְנוֹסֵס לָבָן מִן הָאֹפֶק

אַחֲרֵי חֲתִירָה שֶׁל שָׁנִים בְּלֵב יָם

 

אַהֲבָתִי לָךְ עֲשׂוּיָה מַיִם רַבִּים

עַנְנֵי מְתִיקוּת מְעֻבִּים וְנוֹטְפִים

נְהָרוֹת נִגָּרִים, חֳמָרִים מְמַכְּרִים

כּוֹחוֹת טֶבַע, כּוֹחוֹת עַל-טִבְעִיִּים

 

מִדַּחַף קַדְמוֹן הַמַּרְעִיף נְשִׁיקוֹת לְאָזְנַיִךְ

מֵאַלְפֵי שְׁמוֹת חִבָּה מַצְחִיקִים שֶׁהִמְצֵאתִי

מִתְּפִלּוֹת, נִגּוּנִים, הִמְהוּמִים וְשִׁירִים

בְּכָל הַשָּׂפוֹת, מִכָּל הַזְּמַנִּים.

 

Scroll to Top