יהודה ויצנברג ניב
בעיצומו של הלילה
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל הַלַּיְלָה
הִבְהֲבָה אַחַת מֵעֵינַי
כְּמִגְדַּלּוֹר בְּעֵינוֹ שֶׁל קִיקְלוֹפּ
הָרוֹקֵד עַל עָבֵי-דָּם,
שֶׁמֶץ שֶׁל לַחוּת
לֹא מָצָאתִי בַּלַּיְלָה הַזֶּה
כֵּיוָן שֶׁחֲלוֹמוֹתַי שפִרְכְּסוּ כִּדְגֵי-נַחַל
גָּרְמוּ לִי לְהָקִיץ בְּזַעַף
תּוֹךְ תַּאֲוָה לְנִקְרָם
בְּאִבְחָה אַחַת בִּמְלַמֵּד-בֵּקֶר
וְאָז לְתַלְּשָׁם מְפַרְכְּסִים כְּדֵי שֶׁהָעַיִן
הַשְּׁנִיָּה, הַטּוֹבָה
תְּגַשֵּׁשׁ חַיְשָׁנִית צַעַד-בַּצַּד-שַׁעַל,
בֵּין גַּלֵּי הַיָּם הָרָגוּעַ
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה כָּל בֹּקֶר
מִמִּרְפֶּסֶת-בֵּיתִי.
מערכות-החיים
מַעַרְכוֹת-הַחַיִּים
בְּדוֹמֶה לַמַּחֲזֶה
חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ
וְיָדֵינוּ קְצָרָה מִלִּשְׁלֹט בָּהֶם.
הַבִּמּוּי הִסְתַּיֵּם,
הַלִּהוּק נַעֲשָׂה,
הַתַּפְקִידִים חֻלְּקוּ,
כָּךְ וְכָךְ עֳתָקִים הֻדְפְּסוּ.
יום הַמָּחָר
הִנּוֹ לְמַעֲשֶׂה
הִבְהוּב הַזִּכָּרוֹן הַמַּרְטִיט
שֶׁל יוֹם הָאֶתְמוֹל.
לֹא נוֹתַר לָנוּ אִם כֵּן
אֶלָּא רַק לָצֵאת לַמִּרְפֶּסֶת
כְּדֵי לְצַפּוֹת בְּשֶׁקֶט
בְּמַמְטֵרוֹת הַמִּסְתַּיְּפוֹת
עַל כַּר-הַדֶּשֶׁא
וּלְהִתְפַּלֵּל.
ואריאציות מתוך המיצב "הצל במשחק הסולמות"