מה שאין כרגע הוא בהישג יד

1.

אַשְׁרֵי מֵתַי הַחַיִּים, זִכָּרוֹן צַח כַּחֲלֵב אֵם.

דֶּלֶת פְּתוּחָה כְּדֵי סֶדֶק בֵּין נֶחְלָם לְחוֹלֵם.

נֶעֱמַד מוּלִי בָּאוֹר. זֶה אַבָּא. שׁותֵק, דּוֹמֵעַ.

נִרְאֶה שֶׁהָפַךְ לְמַכְחִישׁ מִיתָה.

רוֹאֶה אֶרֶץ זָהָב שָׁחוּט.

אַבָּא, בְּחַיֶּיךָ, לֵךְ לְךָ אֶל מְקוֹמְךָ.

פֹּה תַּנִּים מְתַנִּים מָוֶת כְּמוֹ אַהֲבָה.

וּמַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ נְשִׁיקַת לַיְלָה טוֹב.

מָה אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת עַל הַמֵּתִים,

מֵיתָר פּוֹקֵעַ, גּוּרֵי חֲלוֹמוֹת בְּהָקִיץ

וְאֵיךְ אָשִׁיב אוֹתֹו אֶל מְנוּחַת עוֹלָמוֹ –

סְלִיחָה שֶׁנִּבְצָר מִמֶּנִּי לְלַווֹתְךָ, אַבָּא, אֲבָל

עֲסוּקָה עַכְשָׁו, וְהָאָרֶץ

עֲצוּבָה לֹא יוֹדַעַת נַפְשָׁהּ, וְשׁוּב

מַטְבִּיעָה בְּמִצְחוֹ סִימָן

שֶׁיָּנִיחַ יָדוֹ עַל רֹאשִׁי לִבְרָכָה כְּמוֹ פַּעַם.

אָז לְלֹא הֶגֶה הוּא נִפְנֶה וְהוֹלֵךְ,

לִהְיוֹת כְּאֵב נִרְדָם וּמְשַׂגְשֵׂג.