*
הַדֶּרֶךְ
שֶרִפְּדוּ לִי בַּשושנִים
הָיְתָה קוצִים וְדַרְדָּרִים וּשְדֵה
מִרְעֶה שֶרָעוּ בּו עֲדָרִים-עֲדָרִים
וּמַעֲרוּמַי לְעֵין הַשֶּמֶש
וְהַכּל
הַדֶּרֶךְ שֶגָּדַרְתִּי בַּחוחִים
הִצְמִיחָה דֶּשֶא וּפְרָחִים שְלַל
כָּל הָעונות וְהַזְמָנִים.
בַּדֶּרֶךְ הָיוּ סוּפות חול וְאָבָק
כִּבְאֶרֶץ זָרָה.
כְּשֶהִגַעְתִי הָיָה לַיְּלָה
וְתָעִיתִי בִּרְחובות זָרִים
וְזָרִים פָּחות.
הַאֲנָשִים הִכִּירוּ אותִי
הָיִיתִי כִמְשוּגַעַת
בַּחֲצֵרָם הַחֲרֵבָה
עִתִּים צָחֲקוּ לְמִלַּי
עִתִּים רְגָמוּנִי בַּאֲבָנִים
בַּחֲלומִי חָזַרְתִּי לְשָם
וְהָיִיתִי בְּעֵינַי כְּמַלְכָּה.