שִׁיר אוֹפְּטִימִי- פַּסִּימִי

 רֶגֶל אַחַר רֶגֶל

יָד אַחַר יָד

הָיִיתִי עוֹלָה

אֶל מִגְדַּל הַמַּיִם

בְּחָצֵבָה.

שְׁרִירַי וְלִבִּי

רוֹעֲדִים מִפַּחַד

הַגּוֹבָה.

כִּמְעַט לֹא יְכוֹלִים לוֹ.

הָיִיתִי צוֹפָה

בְּהָרֵי אֱדוֹם

הַבִּלְתִּי מֻשָּׂגִים,

מָתֵּאוּס פַּסְיוֹן בְּאָזְנַי

יְפִי הָעוֹלָם אוֹחֵז בִּי

וּמְיַחֶלֶת לְשָׁלוֹם.

עֲשָׂרוֹת שָׁנִים עָבְרוּ

הַשָּׁלוֹם הַהוּא

כְּבָר מִזְּמַן כָּאן

אֲנִי מְיַחֶלֶת לִשְׁלוֹמוֹת אֲחֵרִים.