הַסְּפִינְקְס הַיְּרוּשַׁלְמִי
בְּקַיִץ 1967 נִתְגַּנְּבָה יְרוּשָׁלַיִם
אֶל חַדְרֵי חֲדָרַיי הָרַכִּים בַּשָּׁנִים
בֵּין שֵׁינָה לְעֵרוּת בָּא דּוֹד עַלְמוּת
לְעַבֵּר זְמַנֵּי הַלֹּא יוֹם וְלֹא לַיְלָה
לִילָךְ וְאַדְמוֹן שְׁתַּיִים שְׁמָשׁוֹת
וְכָל יְפִי עִירִי רִיצֵּד בְּזוֹהַר הַנֵּיאוֹן
אָץ רָץ רוֹצֵץ בֵּין שִׁבְרֵי מַרְאוֹת
אֵשׁ הַתָּמִיד וְשַׁיִשׁ הַמַּיִם וּמַגֵנְטָהּ
וְאַרְיֵה מְכוּנָּף שָׁם צַעַד שַׁאֲנָן רַבאוֹר
גֵּא וְזָקוּף מֶלֶךְ מְהַלֵּךְ בְּשׁוּלֵי גַּגּוֹת
פִּקְּחִי עֵינַיִיך נִצָּהּ צָחַק לִי רְאִי נָא
וְעָצַמְתִּי חוּשַׁי מִפַּחַד דַּעַת הַהֱיוֹת
אֵיךְ צִימַּחְתִּי כַּנְפֵי תַּרְנְגוֹל כַּפָּרוֹת
וְאֵשׁ נִמְלֵאתִי כְּכוֹכַב אָדוֹל-כָּחוֹם
אֵי נִתְאַוָּ בִּ מִצְ עָק בְּעִקְ בֵי חֲלוֹמ
תִּכְלֶה שָׁנָה
בְּחֶדְוַת שָׁנִי כּוֹרֶכֶת
יְרִיעַת עַטֶפֶתְּכֶלֶת
סָבִיב הַמְּבוּסֶּמֶת
חָבִית עַצְמִיּוּתִי
אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי
בְּרֵישׁ גַּלֵּי אוֹמֶרֶת
שֶׁהַכֹּל צִבְעֵי גְּוָנַי
מִלְּבַד הַכָּחֹל
הַטּוֹב שֶׁבְּבָנַי
בִּתְכֵלֶת זָהָב
מָשַׁחְתִּי כֹּהֲנַי
וְאֶלֶף בְּנוֹת אֹפֶל
לִיקוּ שֶׁמֶשׁ לֵילוֹתַי
חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת
כְּנִשְׁבַּעַת בְּאוֹר הַקֶּשֶׁת
אֲנִי אָהַבְתִּי
כְּאוֹבֶדֶת
וַאֲדֹנָי עֵדִי
אֵל הָאוֹר וְהַצְּבָעִים
"התופרת החולמת"