***

בַּיּוֹם שֶׁאָהַבְתִּי הִתְפַּכְּחָה

חֲלוֹמוֹת יְבֵשִׁים עָלוּ בָּאֵשׁ הַמְּרִיבָה

וּפִיחַ מָרִיר שָׁקַע.

גּוּפִי זָרַח

כְּשֶׁלָּקַחְתָּ בִּגְנֵבָה אֶת יָדִי הַכְּמֵהָה

אַחַר כָּךְ

שָׁבַרְתִּי שְׁעוֹנִים הַפּוֹקְדִים לְהִזְדַּקֵּן

וְהִשְׁקִיתִי אוֹתְךָ שִׁקּוּיֵי נֶאֱמָנוּת,

כְּשֶׁצָּעַדְתָּ לְחֵרוּתְךָ.

בַּיּוֹם שֶׁאָהַבְתִּי הִתְפַּכְּחָה

כָּלָאתִי אֶת הַכְּאֵב בְּלִבִּי הַמְּפֻיָּח

וְנַפְשִׁי דִּמְעָה.