כאב קולקטיבי  

בַּבֹּקֶר תָּמִים רָאִיתִי אוֹתָהּ

תְּהוֹם אֲמִתִּית אֵלַי הִתְגַּלְּתָה

תְּהוֹם עֲמֻקָּה וּשְׁחֹרָה 

חוֹנֶקֶת צַעֲקוֹתַי

עוֹצֶרֶת נְשִׁימוֹתַי

הִמְתַּנְתִּי בְּצִפִּיָּה לְזֵעָה קָרָה

לְשַׁחְרֵר אַנְחַת רְוָחָה

לָחוּשׁ בְּגוּפִי הַקַּלָּה

שֶׁהַשָּׁחֹר יַחֲזִיר אֶת כָּל הַצְּבָעִים שֶׁלָּקַח

לְתוֹבָנָה שֶׁזֶּהוּ חֲלוֹם בַּלָּהוֹת נִשְׁכַּח

הַחֲלוֹם לֹא נִגְדַּע וְהָפַךְ לְקִיּוּמִי

הַכְּאֵב הֶעֱמִיק

הִתְבּוֹסֵס בְּנַפְשִׁי

חִלְחֵל פְּנִימָה

זֶרֶם בְּדָמִי

כְּאֵב קוֹלֶקְטִיבִי מִזַּן אַכְזָר

כָּזֶה שֶׁבּוֹעֵר בַּעֲצָמוֹת

כְּאֵב שֶׁגּוֹרֵם לָנוּ לִרְאוֹת
אֶת הַחַיִּים בְּאוֹר אַחֵר
קִיּוּמִי, הִשָּׂרְדוּתִי וְלַמְרוֹת זֹאת לְהִשָּׁאֵר

לֶאֱזֹר אֹמֶץ לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינַי הַפַּחַד
תּוֹךְ כְּדֵי גַּם לְאַבֵּד שְׁפִיּוּת בְּיַחַד
לְהִתְבּוֹנֵן בְּתוֹךְ נֶפֶשׁ מְבֹעֶתֶת
לְחַפֵּשׂ בְּאֵימָה אֵיזוֹ פִּסָּה קְטַנָּה
שֶׁל שֶׁקֶט