רָאִיתִי אוֹתָהּ

רָאִיתִי אוֹתָהּ מַלְבִּינָה וְרָאֲתָה הִיא  

אוֹתִי, לֹא יָדַעְנוּ מִי  רִאשׁוֹן 

יִשְׁמֹט  יָדָיו  יֵרֵד  אֲבַדּוֹן

מָתַי לֵילוֹת הֶחָג  יִהְיוּ  נְהִי

מָתַי תָּבוֹא  מְנוּחַת  עַפְעַפַּיִם 

לֹא  לִרְאוֹת אוֹתָהּ  חִוַּרְיָנִית נֶעֱצֶבֶת

עַל  לֶכְתִּי  לִהְיוֹת  נֶעֱזֶבֶת  

לְאַחַר שֶׁבָּאנוּ בַּיָּמִים בִּשְׁנַיִם

 רָאִינוּ אֶת אֲשֶׁר  יָגֹרְנוּ  בָּא 

לַמְרוֹת  שֶׁכָּל  אֶחָד הֵיטֵב  יָדַע:    

 מֵהַזְּמַן  הַטּוֹרֵף אִישׁ לֹא נֶחְבָּא

 וְיָדַעְנוּ, הַגּוּף  הַכָּבֵד אַט אַט  יִשְׁקַע  

 בְּלֵילוֹת סַעַר  כְּשֶׁהָרוּחַ אֵשׁ מְלַבָּה   

 הַשַּׁחַר  מִבֵּין עָבִים  שׁוּב לֹא יִבְקַע.

וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ – במדבר כז' יג'