איחוד ופרידה

גיליון מס' 36, יולי 2024

גיורא גריפל

פרידה

 

אֲנִי מִתְנַתֵּק,

אַתְּ מִתְנַתֶּקֶת,

בּוֹרַחַת לְעִיר רְחוֹקָה וְזָרָה,

לְעִיר אֲפֵלָה וְשׁוֹתֶקֶת.

וְתִהְיִי בָּהּ כְּנוּעָה וְרַכָּה,

וְתִהְיִי בִּי רוֹדָה וְגוֹעֶשֶׁת,

בָּעִיר הָאַחַת,

הַקְּרוֹבָה רְחוֹקָה,

שֶׁאֵלֶיהָ אָסוּר לִי לָגֶשֶׁת.

מקום אחר

הוֹלֶכֶת הָרוּחַ סוֹבֶבֶת סוֹבֶבֶת

נוֹסַעַת לְמָקוֹם אַחֵר.

גַּם אַתְּ, אֲנִי כָּעֵת יוֹדֵעַ,

לֹא יְכוֹלָה לְהִשָּׁאֵר.

אֲנִי וִתַּרְתִּי, אַתְּ וִתַּרְתְּ,

אֲנַחְנוּ מְוַתְּרִים לְכָל הַכִּוּוּנִים.

הַרְחֵק מֵעַל לְאַט נִפְרֶשֶׂת

חֻפַּת פְּרֵדָה וְגֵרוּשִׁין.

וְהַשָּׁמַיִם מַזְמִינִים וּמְבָרְכִים:

הֲרֵי אֲנַחְנוּ מֻתָּרִים.

ציפורכלוב

צִפּוֹרְכְּלוּב שֶׁלִּי שָׁרָה מֶרְחַקִּים בַּלַּיְלָה

שְׁמוּרִים בְּקֻפְסָאוֹת נַעֲלַיִם,

בְּזִכְרוֹנוֹת שֶׁל מַסָּעוֹת

שֶׁלֹּא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

צִפּוֹרְכְּלוּב שֶׁלִּי מְזַמֶּרֶת הַתְחָלוֹת

חוֹלֶמֶת לַיְלָה לֹא עוֹצֶמֶת

שָׁרָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה עַד הַבֹּקֶר.

צִפּוֹרְכְּלוּב שֶׁלִּי שָׁרָה סַע, סַע, לָמָּה לֹא נָסַעְתָּ?

מָה בִּקַּשְׁתָּ? מַדּוּעַ

דָּבַקְתָּ בָּשָׂר אֶל בָּשָׂר?

צִפּוֹרְכְּלוּב שֶׁבִּי אוֹגֶרֶת זִכְרוֹנוֹתבְּטֶרֶם

בִּכְלוּב בַּרְזֶל, כָּל הַלַּיְלָה מְזַמֶּרֶת נוּמִי נוּמִי

עִצְמִי עַיִן לְצִיּוֹן.

נוּמִי צִפּוֹרְכְּלוּב שֶׁלִּי נוּמִיהָ תַּרְדֶּמֶת

חוֹלֶמֶת אָחוּ מֶרְחָבִים מְפַלֶּסֶת דֶּרֶךְ מִלּוּט

בַּשֶּׁלֶג הֶעָמֹק.

שִׁירִי מֶרְחַקִּים צִפּוֹרְכְּלוּב,

בַּעֲרָפֶל הַמְּכַסֶּה אֶת הַדְּרָכִים,

בְּאַלְבּוֹמֵי תְּמוּנוֹת שֶׁל חַיִּים בְּטֶרֶם,

בְּקֻפְסָאוֹת נַעֲלַיִם שֶׁל מַסָּעוֹת

שֶׁלֹּא יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ.

*משל הגפן

הַגֶּפֶן וְהַתְּאֵנָה חִכּוּ 30  שָׁנָה לָאִישׁ

אֲבָל הוּא לֹא בָּא לַחֲסוֹת בְּצִלָּם.

הוּא הָיָה צָעִיר וְחָסוֹן וְעָסוּק בִּלְהָזִיז עֲרֵמוֹת

עָפָר. שְׁמָשׁוֹת עָלוּ וְיָרְדוּ, עוֹנוֹת הִתְחַלְּפוּ,

מַחֲזוֹרֵי הַנְּבִיטָה בָּאוּ מִדֵּי שָׁנָה בְּמוֹעֲדָם. אֲנִי

צָרִיךְ לְהָקִים מִשְׁפָּחָה, אָמַר,  אֲנִי

צָרִיךְ לְהַצְלִיחַ. הַתְּאֵנָה

חָנְטָה פָּגִים, הַגֶּפֶן נָתְנָה רֵיחָה, תְּאֵנִים בְּשֵׁלוּת נָשְׁרוּ

מִן הָעֵץ וַעֲסִיסָן נִגָּר אֶל בֵּין הָרְגָבִים.

הוּא סִיֵּם לְהָזִיז אֶת עֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְנָסַע.

וְהַגֶּפֶן לָחֲשָׁה לַתְּאֵנָה –  הוּא יַחֲזֹר, אֲבָל

הַתְּאֵנָה מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם, וְכָךְ עָבַר עוֹד יוֹם

וְעָבְרָה עוֹד שָׁנָה, וְהָאִישׁ עֲדַיִן לֹא חָזַר.

וּבָא קַיִץ אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ. כָּל יוֹם הָיָה חַם יוֹתֵר מִקּוֹדְמוֹ

וְהַגֶּפֶן לָחֲשָׁה לִתְאֵנָה מָה נַעֲשֶׂה אִישׁ לֹא נָטַע כָּאן עֵצִים

לַחֲסוֹת בְּצִלָּם, אֲבָל הַתְּאֵנָה לֹא עָנְתָה דָּבָר,

הִיא הִתְיַבְּשָׁה וּפֵרוֹתֶיהָ נִפְזְרוּ עַל הָאֲדָמָה

וְהִרְווּ אוֹתָהּ בִּמְתִיקוּתָם, וַעֲדַיִן הָאִישׁ לֹא חָזַר וְכָךְ

עָבַר עוֹד זְמַן. אֲבָל יוֹם

אֶחָד עָצַר רֶכֶב גָּדוֹל בַּחֲרִיקָה לְצַד הַתְּאֵנָה, וְאִישׁ קָשִׁישׁ וּכְפוּף גַּב

יָצָא מִמֶּנּוּ וְהִבִּיט בָּהּ וְהוּא הִתְכּוֹפֵף וְחָפַן אֶת רִגְבֵי הָאֲדָמָה הָרְווּיִים וְקֵרֵב אוֹתָם

אֶל אַפּוֹ וְהֵרִיחַ אֶת מְתִיקוּת הַשָּׁנִים שֶׁחָלְפוּ

לִבְלִי שׁוּב. "הוּא כָּאן" לָחֲשָׁה

הַגֶּפֶן אֶל הַתְּאֵנָה, "הוּא חָזַר",

אַךְ לֹא שָׁמְעָה דָּבָר.

הגיליונות הקודמים של "נתיבים"

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך התפריט העליון תחת "ארכיון")

Scroll to Top