איחוד ופרידה

גיליון מס' 36, יולי 2024

דידו (ש. דידובסקי)

אֲנִי מְאַלֵּף אֶת דָּמִי

שֵׁב, קוּם, הִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם,

הִתְקָרֵר עַכְשָׁו, שְׁמֹר עַל הַחֹם,

הִכּוֹן לַעֲזֹב, אֱרֹז חֲפָצִים

קַח מְעִיל, יִהְיֶה קַר בַּכְּבִישִׁים

הִנֵּה, אֲנַחְנוּ נִפְרָדִים

       ***   

חַדְרֵךְ הָיָה לָנוּ רֶחֶם:

בָּאַפְלוּלִית, בְּאוֹר שֶׁל נֵר

הָיִינוּ כְּמוֹ גֶּשֶׁם:

טִפּוֹת מִמֶּנִּי, טִפּוֹת מִמֵּךְ

                       ***

נָסַעְנוּ לְאָמְסְטֵרְדָם לִרְקוֹד
עַל הַדָּם שֶׁנוֹתַר בָּנוּ.
שֶׁמֶשׁ הֵאִירָה גַּן קָפוּא
שֶׁהָלַך בּוֹ זוּג שְׁלוּב יָדַיִם
קוֹדֵר, מִסְתַּכֵּל לַצְּדַדִים.
מָתַישֶׁהוּ הִתְחַלְּפוּ הַשָּׁמַיִם:
בְּרָקִים הִבְהֲבוּ בְּצֹפֵן שְׁמֵימִי שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין
רְעָמִים בִּצְרוֹרוֹת נְקוּבִים חָרְצוּ אֶת הַדִּין:
גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל הַעִיר, מְלֻכְלָךְ וְאָפוֹר.
אֲנִי מוּטָל בָּאַמְבַּטְיָה שָׁעָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה
לְיָדִי מַגַּשׁ כֶּסֶף עִם קָפֶה וְעוּגָה.
אִם רַק אֶגָּע בָּךְ תָּבוֹא יְשוּעָה.
אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּחָצֵּר אֲחוֹרִית קְלוּפַת קִשּׁוּטִים .
אֲנַחְנוּ רוֹצִים גָ'אז טוֹב שְׁתִיָּה וְרִיקוּדִים
בָּרְחוֹב קָנִינוּ דָג מְעֻשָּׁן עָטוּף בִּנְיָר פֶּרְגַּמֶנְט
אָכַלְנוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וּכְלוּם לֹא נִשְׁאַר
רָקַדְנוּ בַּקְבּוּקִים עַד הַמָּקוֹם הַרֵיק
בּוֹ כְּלוּם לֹא כּוֹאֵב וּכְלוּם לֹא נִשְׁבָּר
בַּטִּיסָה נִמְנַמְנוּ קְפוּלִים
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה קָנִינוּ לֶחֶם טָרִי
וְחֶמְאָה וְהָיִינוּ עֲיֵפִים
מוּל הַנּוֹף הַיָּפֶה שֶׁל הַטַּיֶּלֶת, בְּרַחֲבַת הַחֲנִיָּה,
עָמַדְנוּ דַּקָה. רֵיחַ חָרוּךְ עָלָה מֵהַוָּאדִי:
הַקּוֹצִים כְּבָר שְׂרוּפִים, הַלֶּהָבוֹת דָעֲכוּ.
הָיְתָה שָׁם אֵיזוֹ שַׁלְוָה

אֲנַחְנוּ יְדִידֵי אֱמֶת

כְּמֵי שִׁטָּפוֹן וְאַדְמַת מִדְבָּר

כַּגַּפְרוּר הַנִּצָּת וְדַף הַנְּיָר

כְּמוֹ הַבֶּנְזִין וְהַגֵּץ

כְּמוֹ הַזָּהָב וְכָל הַנּוֹצֵץ

כְּמוֹ הָאֵשׁ וְהָעֵץ שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכַּל

כַּיּוֹנָה וְהַנֵּץ בַּמָּעוֹף הַנִּפְתָּל

כִּשְׁלֹמֹה וְכָל אֶלֶף נְשׁוֹתָיו

אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ, כְּמוֹ יַעֲקֹב וְעֵשָׂו

וְכָל הָאָרֶץ פְּרוּשָׂה כָּאן, לְפָנִים –

לְאָן תֵּלֵךְ, הֲלִשְׂמֹאל אִם לַיָּמִין? 

***

זְמַן קָצָר לִפְנֵי שֶׁנִּפְרַדְנוּ

נִפְתַּח בָּעִיר קָפֶה מֶטְרוֹפּוֹל,

שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ מָקוֹם לְהִפָּגֵשׁ

כְּשֶׁהָיִינוּ לְבַד.

זְמַן קָצָר אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְנוּ

הַמָּקוֹם נִסְגַּר.

וְהַמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה שֶׁקָּנִינוּ

קְצָת לִפְנֵי שֶׁעָזַבְתִּי

נִמְעֲכָה טוֹטַל לוֹס

זְמַן מָה אַחֲרֵי שֶׁחָזַרְתִּי

בִּתְאוּנָה לְלֹא נִפְגָּעִים.

הגיליונות הקודמים של "נתיבים"

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך התפריט העליון תחת "ארכיון")

Scroll to Top