יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מוּכָן לְהוֹדוֹת. יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מוּכָן לְוַתֵּר. יוֹתֵר מִשֶּׁאֲנִי מוּכָן לֶאֱחֹז וּלְשַׁחְרֵר, לֶאֱחֹז וּלְשַׁחְרֵר. אֲבָל עַכְשָׁו זְמַן נוֹחַ, לְכָל זְמַן שֶׁיִּשָּׁאֵר. מָקוֹם וּזְמַן שֶׁמְּדַבְּרִים עֲלֵיהֶם בְּגוּף רִאשׁוֹן, שֵׁנִי, שְׁלִישִׁי. הַכֶּסֶף נוֹזֵל וּלְעִתִּים מִתְמַלֵּא. מָה מַצַּב הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל כֻּלָּנוּ. הַתִּקְוָה לְהַמְשִׁיךְ עִם הַחַיִּים שֶׁנִּתְּנוּ, הַחַיִּים שֶׁיִּסְתַּיְּמוּ, הַחַיִּים שֶׁיֻּבְנוּ אוֹ שֶׁלֹּא. מִלִּים לֹא. אֲבָל הַיְּלָדִים מְבִינִים חֵלֶק וְהָאִשָּׁה מְבִינָה הֵיטֵב. הָיָה זְמַן שֶׁלֹּא הוּבַן. שָׁנִים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁהָיָה מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁהָיִיתִי. שֶׁהָיִיתִי מָה שֶׁאֲנִי בֶּאֱמֶת, אֲבָל הָיִיתִי בֶּאֱמֶת. חַי עִם רֵיחוֹת הַגּוּף. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה אָב שֶׁעַכְשָׁו. מִתְנַצֵּל עַל טָעוּיוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ. לֹא צוֹעֵק כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. אֲבָל אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ. אֶפְשָׁר. לִסְלֹחַ שֶׁהַדְּבָרִים הֵם כָּךְ, עַל הָעוֹלָם הַזֶּה שֶׁבּוֹ הִמְשִׁיךְ לִחְיוֹת אֲבָל. עוֹלָם שֶׁבּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּשֵּׁר, רָצוּי לְוַתֵּר. אֶפְשָׁר לִסְלֹחַ.