הנתיב
בֹּקֶר אֶחָד
אַתָּה עוֹמֵד בַּדֶּלֶת
וְאֵינְךָ שָׂם לֵב,
שֶׁקַּמְתָּ מִיַּלְדוּתְךָ.
לֹא נָטַלְתָּ צִיּוּד,
לֹא נִפְרַדְתָּ מֵאִישׁ,
אֲבָל אַתָּה בִּתְנוּעָה.
הַנָּתִיב מִמָּה שֶׁהָיִיתָ
לְמָה שֶׁתִּהְיֶה, הֵחֵל.
סִכְסוּכֵי הַדֶּרֶךְ
עֲדַיִן נָמִים,
מִכְשׁוֹלִים נֶעֱרָמִים,
אַךְ אֵינְךָ מוּדָע לָהֶם
וְלִבְּךָ בִּתְרוּעָה.
זֶה שֶׁבָּרָא אוֹתְךָ
מְלַוֵּה מִמַּעַל.
הוּא לֹא יָגֵן עָלֶיךָ
אֲבָל מַכִּיר אֶת גּוֹרָלְךָ.
גַּם אִם תִּבְחַר לָשֵׂאת תְּפִלָּה,
בִּקְצֵה הַנִּוּוּט
תַּמְתִּין נְפִילָה.
יהדותי
נוֹלַדְתִּי לְיַהֲדוּתִי,
הֻטְבַּלְתִּי בְּמִצְווֹתֶיהָ.
שִׁבְעִים פָּנִים לַיַּהֲדוּת
אַךְ שִׁשִּׁים וָתֵשַׁע
מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי.
רַק אֲרֶשֶׁת אַחַת,
חֲמוּרָה וְאֵימְתָנִית
כְּזַרְקוֹר תָּמִיד.
עֹמֶס יַהֲדוּתִי עָלַי
כְּכֶתֶר קוֹצִים זוֹהֵר.
יַהֲדוּתִי, שֶׁמּוֹנַעַת מִמֶּנִּי
לְהִטָּמַע כְּאַחַד הָאָדָם,
לְהִטָּמֵא כְּאַחַד הָעֲרֵלִים.
יַהֲדוּתִי הַמְּתַעְתַּעַת:
לְהִמָּלֵט מִמֶּנָּה, לְהִמָּלֵט אֵלֶיהָ.
יַהֲדוּתִי כְּסַד.
יַהֲדוּת הִיא מִגְרַשׁ חֲנָיָה:
חַיָּבִים סִיסְמָה כְּדֵי לְהִכָּנֵס.
בַּיְּצִיאָה,
הַמַּחְסוֹם מִתְרוֹמֵם לְבַד.