ארץ לעולם

כְּשֶׁטֶּרֶם הִתְגַּלְּתָה לִי

תּוֹבֶנֶת הַמָּוֶת,

הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁהַחַיִּים

הֵם שְׁעוֹנֵי חוֹל מִתְהַפְּכִים,

הָיִיתִי אוֹמֶרֶת לְאִמִּי

"חַכִּי חַכִּי, כְּשֶׁנִּתְחַלֵּף,

אֲנִי זוֹ שֶׁלֹּא תַּרְשֶׁה לָךְ דְּבָרִים

וְתִקַּח אוֹתְךָ מִגַּן הַמִּשְׂחָקִים

מֻקְדָּם מִמַּה שֶּׁרָצִית".

בַּחֲלֹף הַזְּמַן

הָיוּ אוֹמְרִים לָהּ הַחַנְפָנִים,

זוֹ אֲחוֹתֵךְ? בֶּאֱמֶת!? זוֹ בִּתֵּךְ?

אַתְּ כֹּה צְעִירָה!

וְהָיִיתִי מַרְאָה לְיָפְיָהּ

הַצּוֹעֵק, הַבּוֹהֵק, הָעַלִּיז

כְּבָר הֵבַנְתִּי שֶׁאֵין אֶרֶץ לְעוֹלָם

וְשֶׁלֹּא נִתְחַלֵּף

אַף פַּעַם.

הַיּוֹם, מְגָרֵד הַזְּמַן

אֶת הַקְּמָטִים עַל פָּנַי

כְּפִי שֶׁהֵם מְמֻקָּמִים עַל פָּנֶיהָ,

מְשַׁכְפְּלָם בַּאֲדִיקוּת

שֶׁל מְכוֹנַת דְּפוּס תְּקוּעָה,

הִפְנַמְתִּי כִּי לֹא נִחְיֶה לָנֶצַח

שֶׁאִמִּי לֹא תָּשׁוּב לִצְעִירוּתָהּ

וְשֶׁגַּם הַיָּם נָסוֹג.