הפרגמנטים הנושאים את השם מגדל אייפל, מתארים בכלים פיוטיים-דרמטיים תמונות ומטפורות של מתכת מול הטבע, סצנות המציתות חלומות רומנטיים, תשוקה לבלתי מושג, ארמזים מיניים ואפילו פאליים. דומה שההשראה לשיר הם סרטי קולנוע העושים שימוש רב ומגוון במגדל האייקוני. או שהשיר נשען על טריפטיך של ציורים, או צילומים, של מגדל אייפל, באמנות בת זמננו.

   הפרגמנט הראשון פותח ביסוד האמנותי, השאול מעולם המוסיקה. המילה קרשנדו – הגברה הדרגתית של עוצמת הנגינה – מביעה היטב את עוצמתו של המגדל, במיוחד במבט מלמטה, כלפי השמיים, עוצמה הגוברת ככל שמתקרבים אליו. יצירתו של המגדל בשלהי המאה ה-19, תוך שימוש במתכת בלבד, היוותה מהפכה, כבשורה מהדהדת של מודרניות, שהייתה עתידה להתבטא גם במוסיקה הקלאסית (מכל מקום ביטוי רב ניתן למגדל במוסיקה קולנועית). מכאן גם קול המתכת הצלול, הברור המעורר תחושה של מבנה רועד ברוח, כאילו הוא בתנועה או בלחץ. בפועל המגדל נחשב לסמל של יציבות וחוזק ולכן אפשר שהרעידה היא ביטוי לדמיונה, אולי לחשש לא מבוסס של הדוברת, ואולי גם רמז ראשון להאנשה המתעוררת של  המגדל.

   בפרגמנט השני, גוברת חיותו-אנושיותו של המגדל: המתכת "מוקדחת" בגלל תשומת לב המוענקת לו מצד ברקי מצלמות, ותחת ריח בושם ורדים. ניתן למצוא בפרגמנט היבטים רומנטיים השזורים בסמליות אייקונית גברית תוך התייחסות למקומו של המגדל בתרבות הקולנוע (הצרפתי והאמריקני). מכאן גם "תחריט שמות לגבר חלומות", ולא שם אחד. קרי: זהות גבר החלומות משתנה, מתחלפת, משל מדובר בכל פעם בדמות קולנועית אחרת. אך אפשר להרחיק לכת מעט ולראות בו רמז לחלומות רומנטיים של הדוברת, של חיפוש אחר הגבר האידיאלי. מכל מקום המגדל משרת חזיונות או שאיפות מעוררי השראה, הקשורים לתקוות ולחלומות קולקטיביים-תרבותיים, ו/או אישיים.

   בפרגמנט השלישי נשלמת האנשת המגדל כגבר. הוא "מתחָתֵךְ לכבודָהּ". המגדל מתואר הן כ"חתיך" והן כ"חותך" (או בעצם דוקר) את השמיים. בשפה פואטית זו ניתן דגש לצורת המגדל המרשימה והאלגנטית. הפרגמנט מתאר את מגדל אייפל כמודל ליופי (אף שבמשך תקופה ארוכה אחרי הקמתו הוא עורר מחלוקת נזעמת בעניין), כמרכיב חשוב בנוף העירוני, המואר בצורה המדגישה את האלגנטיות שלו (המילים "עורקיו מוארים" מתארות את הדרך שבה האור מבליט את שלד המבנה).

   התאורה אכן מבליטה את המגדל בשעות בין הערביים הרומנטיות בעיר הרומנטית ביותר בעולם, שעה שבה המגדל נראה זורח, ומעניקה לו שוב תחושת עוצמה, תנועה ואנרגיה. בשעת לילה המגדל עצמו מאיר את סביבתו ואת השמים כמגדלור). הביטוי "בֶּקֶצף עֲנָנִים וְרֻדִּים" מתאר סערה או תנועה של עננים, המאפיינים אף הם את קרני השמש בשעת שקיעה. ייתכן שהביטוי מתאר סערה המקיפה את המגדל (גם הפרגמנט הראשון רומז בפותחו במילה רוח), ומשלים הצירוף "תַּעַר אוֹפַנּוֹעִים", כמו משמש כלי לאותו "חיתוך".

   הצירוף עשוי להיות גם תיאור התנועה המהירה של העננים ה"קוצפים". הסערה מייצרת עימות בין המגדל לבין כוחות טבע חזקים, מולם הוא עומד איתן ולכל היותר מרעיד קלות (כנרמז בפרגמנט הראשון). לצד זאת אפשר לזהות בצירוף האחרון דהירה מהירה של אופנועים למרגלות המגדל, החותכים את הכביש במרדפים דרמטיים, מותחים, כסצנה הלקוחה מסרטי קולנוע,  וגם בכך ניתן למצוא ביטוי נוסף למצג של גבריות בקולנוע, באופן המשלים את הנרמז בפרגמנט השני.