אַהֲבָה בִּימֵי מִלְחָמָה

אַהֲבָה בִּימֵי מִלְחָמָה הִיא בִּבְחִינַת עָנִי לָבוּשׁ בִּגְדֵי אֲבֵלוּת

וּמְּקוֹשֵׁשׁ מַשְׁמָעוּת בְּיָם שֶׁל חֻרְבַּן וּבְכִי. וּכְאוֹתוֹ עָנִי,

הַנֶּאֱחָז עִקֵּשׁ בַּמַּשְׁקוֹף הַדֶּלֶת בְּתִקְוָה, אֲנִי אוֹמֵר

לָךְ – לָךְ שֶׁכְּבָר אֵינֵךְ מְבַקֶּשֶׁת עוֹד לֶאֱחֹז בִּי,

כָּךְ נֶאֱחֶזֶת הָאַהֲבָה בְּשִׁבְרֵי זִכְרוֹנוֹת. אַל

לָךְ לְהִתְבַּצֵּר בָּהֶם. שֶׁכָּל זִכָּרוֹן הוּא

אַךְ מִיּגוּנִית שֶׁכַּדּוּרִים פָּצְעוּ בָּהּ

חֹרִים וְכָל אֶחָד מֵהֶם הוּא

תִּזְכֹּרֶת כִּי אֵין עוֹד

נֶחָמָה.

מְחִי עֵינַיִךְ מִדִּמְעָה אָמַר הַנָּבִיא – וַאֲנִי

שֶׁאֵינִי מְנַחֵם, אוֹמֵר לָךְ, רְאִי, אַהֲבָה

הִיא סִכּוּן לֹא מְחֻשָּׁב. אֲבָל לַפֶּתַח

רוֹבֵץ כִּשָּׁלוֹן מֻבְטָח – וְגַּם אִם

יָבוֹא נִצָּחוֹן, לְעוֹלָם לֹא

יִהְיֶה זֶה נִצָּחוֹן

מֻחְלָט.