"פיירבירד" (Firebird, 2021), המבוסס על זיכרונותיו של סרגיי פטיסוב, מספר את סיפור אהבתם האסורה של טייס קרב וחייל פשוט בחיל האוויר הסובייטי בתקופת המלחמה הקרה. הסרט מדגים כיצד המלחמה הקרה לא הייתה רק עימות בין מעצמות, אלא גם מסגרת חברתית ותרבותית שהגבילה ודיכאה זהויות ורגשות, במיוחד בכל הנוגע ליחסים חד-מיניים.
הקולנוע האירופאי הציע לאורך השנים גישה מורכבת ומתוחכמת במיוחד לקשר בין מלחמה ואהבה, כזו שלעתים קרובות חוקרת את הממדים הפסיכולוגיים והפילוסופיים של הנושא.
הסרט הפולני "מלחמה קרה" (Cold War, 2018) של פאבל פאבליקובסקי מציג אפוס רומנטי קומפקטי (באורך של פחות משעה וחצי) המתרחש על פני 15 שנים במספר מדינות. הסרט עוקב אחר ויקטור, מלחין ופסנתרן, וזולה, זמרת צעירה, המתאהבים בפולין הקומוניסטית של שנות ה-50. דרך סיפור אהבתם הסוער, שכולל פרידות, בגידות ואיחודים מחדש, הסרט חוקר את השפעת המלחמה הקרה על חיי האהבה והיצירה. הפוליטיקה וחלוקת אירופה משפיעות באופן ישיר על היכולת של השניים להיות יחד, כשהוא נמלט למערב והיא נשארת במזרח. הסרט, המצולם בשחור-לבן מרהיב, מייצר אמירה על האופן שבו הפוליטיקה הגדולה חודרת אל תוך החיים האינטימיים ביותר.
ניתן לזהות מספר מודלים מרכזיים שבהם הקולנוע העולמי משתמש כדי לקשר בין אהבה ומלחמה:
1. המלחמה כמפגישה בין אוהבים שלא היו נפגשים בנסיבות אחרות: בסרט "רחוב הנובר" (Hanover Street), למשל, הטייס האמריקאי דיוויד הלורן (הריסון פורד) והאחות הבריטית מרגרט סלינג'ר (לסלי אן-דאון) לא היו נפגשים לעולם לולא תכנית העל השטנית של היטלר וכניסתה של ארה"ב למלחמה.
2. המלחמה כמפרידה בין אוהבים: בסרט "קולד מאונטיין" (Cold Mountain). החייל אינמן (ג'וד לאו) והאהובה אדה מונרו (ניקול קידמן) חווים פרידה. ממושכת, כשזכרונה הוא הדבר היחיד המונע ממנו להתמוטט בשוחות, וזכרונו מדרבן אותה לתחזק את החיים בעורף.
3. המלחמה כמבחן לאהבה: בסרטים רבים, המלחמה משמשת כמבחן העליון למחויבות, לאמונה ולנאמנות בין בני זוג. "אהבה במלחמה" (In Love and War, 1996), למשל, מספר את סיפור אהבתם של הסופר ארנסט המינגווי והאחות אגנס במלחמת העולם הראשונה, ובוחן כיצד הנסיבות הקיצוניות של המלחמה מעצבות את היחסים ביניהם.
4. המלחמה כמטאפורה לאהבה: בסרטים עכשוויים כמו דואט "אהבה היא מלחמה", האהבה עצמה מתוארת כשדה קרב. בסיפורם של סקארלט ודנטה, המלחמה אינה מתרחשת בשדה הקרב אלא במערכת היחסים עצמה, בה כל צד מנסה "לשבור" את האחר, להשתלט, לנצח, ובסופו של דבר אולי למצוא דרך לשלום ואהבה אמיתית.
לשם העברת המורכבות של אהבה בזמני מלחמה, יוצרי קולנוע פיתחו מגוון אסטרטגיות ייחודיות:
בסרט "כפרה" (Atonement, 2007) של ג'ו רייט, אהבתם של סיסיליה ורובי מתפתחת על רקע אנגליה ערב מלחמת העולם השנייה. הסרט מציג באופן חזותי מרהיב את הניגוד בין האינטימיות של הרגעים הרומנטיים לבין התוהו ובוהו של המלחמה, במיוחד בסצנת ה"one-shot" המפורסמת בחוף דנקירק, המראה את המציאות הקשה של הלחימה דרך עיניו של אדם אוהב.
סרטים כמו "טיטאניק" מדגימים כיצד הרומנטיקה והטרגדיה מתמזגות, כששילוב זה מעצים את שתי התחושות. גם בסרטי מלחמה, הצגת רגעים של אהבה ואנושיות על רקע האימה מחדדת את המשמעות והעוצמה של שתי החוויות, ומייצרת דרמה אפקטיבית במיוחד.