על מלחמה ואהבה

 

 

יורם סלבסט

 
 

הֵד קוֹל אִמּוֹ

‎‎‎

חַיָּל חָשׁ,

אוֹ חָשַׁב,

יֶלֶד קָטָן,

עָוֶל קָטָן,

רַק גְּרָם שֶׁנִּגְרַע וְנִגְרַם

טֶרֶם גַּם בְּכוֹר בֶּן עָשׂוֹר

גָּזַל כְּדֵי לִגְמֹר. 

 

בְּמִי עוֹד יִירֶה

חַיָּל לֹא יִירָא

אִישׁ צָבָא מוּסָרִי 

עֵת יָשׁוּב הָעוֹלָל

מְעוֹלֵל מִתְעַלֵּל

בַּחֲלוֹם?

 

הָיִיתִי עִמּוֹ

קִילוֹמֶטֶר מִשְּׁכֶם,

חַיָּל בְּגַפּוֹ

עִם הֵד קוֹל אִמּוֹ

יָדָהּ עַל שִׁכְמוֹ

צִיֵּת לִפְקֻדָּה.

עִיסָּה

 

נוֹפְלִים הַנּוֹפְלִים

וְנִמְשָׁכִים הַחַיִּים

בֵּין גְּוִיּוֹת נִרְצָחִים

לִשְׁחִיתוּת

בְּעַזָּה בִּדְרוֹם לְבָנוֹן

וְאֵי שָׁם בַּשְּׁטָחִים

שָׁלוֹם אֵינוֹ אֶלָּא שְׁטוּת

 

בַּקָּפֶה בּוֹ יָשַׁבְנוּ

כְּמֵהִים וּתְמִימִים

עָטְפוּ צְלִילִים מִפְּסַנְתֵּר

רָקְדוּ שְׁנֵי זוּגוֹת

בִּשֵּׂם זֵר פְּרָחִים

נִטְמַעְנוּ זוֹ בְּחֵיק זֶה

וְיוֹתֵר

 

סְבִיבֵנוּ עוֹלָם רָחַשׁ וְגַעַשׁ

יְלָדִים נָטְלוּ גְּבִיעֵי גְּלִידָה

אֲחָדִים גַּם צֶמֶר גֶּפֶן מָתוֹק

בָּרְחוֹב נָהַם הַשָּׁאוֹן

בַּחֲדָשׁוֹת עִדְכְּנוּ

פִּגּוּעַ נוֹסָף

בִּדְרוֹם הַר חֶבְרוֹן

 

לִפְעָמִים מַבִּיט בָּךְ צָמֵא

עִם שַׁחַר עוֹלֶה

צֶאֱלוֹן פּוֹרֵחַ אָדֹם

מוֹרִיק בְּחַלּוֹן

לַחְלוּחִית בְּעָלָיו

נִרְמַז מֶתֶק טַעַם

עִמָּךְ וְעַכְשָׁו

 

בַּשָּׁמַיִם עָנָן וְיוֹרֶה

בָּעִתּוֹן שָׁב דָּם וְקוֹלֵחַ

חֲטוּפִים נִרְצָחִים

בְּחֵיקִי אַתְּ בּוֹחֶשֶׁת 

חֹשֶׁךְ בְּאוֹר

סוֹד חַיִּים בָּעִסָּה

תְּשׁוּקָה לְמָזוֹר. 

 

שׁוֹטִים וּבִשְׁנַיִם

מַפְלִיגִים בֵּין שְׂדוֹת קֶטֶל

לְכַר תְּכֵלֶת וַנֶּצַח

מְפִיחִים אוֹר וְרוּחַ  

לִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ

מַשְׁקִים עַלְוַת שִׂיחַ

לְהִסְתַּתֵּר לֹא לִבְרֹחַ.

 

בִּקּוּר בַּיִת 


הִמְתִּין רִיק הַבַּיִת לְהֶמְיַת הַנְּפָשׁוֹת,

קִירוֹתָיו מֻרְגָּלִים לְקִרְקוּשׁ צַלָּחוֹת,

יָרַד עָלָיו טִיל פִּיו מֻצָּת לְשׁוֹנוֹת, 

עִוֵּר וּמְפֻיָּח הִטָּה אָזְנָיו קַשֻּׁבוֹת. 

הִפְתַּעְתְּ וְשׁוֹנָה עָלִית וּבָאת לְהַקְשִׁיב,

בֵּין אִוְּשַׁת עַלְווֹת צַפְצֵפָה לְרֵיחַ מַבְאִישׁ,

שָׁתַק בֵּיתֵנוּ הָרֵיק מִיָּגוֹן וְשִׂמְחָה,

נִסְדְּקוּ שִׁמְשׁוֹתָיו עֵינָיו רֵיקוֹת הַבָּעָה.

בְּשֶׁקֶט סִפַּרְתְּ לִי, פָּז אָהַבְנוּ יַחְדָּו בּוֹ,

יְלָדִים שֶׁטִּפַּחְנוּ זֶה כְּבָר, פָּרְחוּ מִן הַקֵּן.

עֲשׂוּיָה הָיִית לְצַפּוֹת, כִּי מָרָה לָנוּ רוּחַ, 

הָשִׁיבִי חִבּוּק, אוּלַי נִזְכֶּה קְצָת לָנוּחַ.

הגיליונות הקודמים של נתיבים

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)

Scroll to Top