על מלחמה ואהבה

ינאי וולף

***

אִמְרִי

כִּי לַמְרוֹת הַטֵּרוּף

וְלַמְרוֹת הָאֵימָה,

עוֹד יֶשְׁנָהּ יְרוּשָׁלַיִם –

אֱמֶת פְּשׁוּטָה בֵּין חוֹמוֹת

שֶׁשְּׁמָהּ קִרְבָה.

אִמְרִי כִּי לֹא רָצְחוּ הָרוֹצְחִים

אֶת רוּחַ אוֹקְטוֹבֶּר,

חֲרִישִׁית וּכְחֻלָּה בֵּין שָׂדוֹת

הִיא תִּרְכֹּן אֶל גִּבְעוֹל מְבֹהָל.

שְׁתִיקָתָם –

רֹךְ אֶל מוּל רֹךְ.

***

לוּנִי בִּי חוֹחִית שֶׁל אֵפֶר,

לוּנִי בִּי עִם עֶרֶב,

צִפּוֹר רָפָה מֵאֶרֶץ דָּם,

הֵיכָן שֶׁעוֹד צוֹרְחִים שָׂדוֹת,

וְקוֹל צְרִיחַת הַקָּרְבָּנוֹת

פָּשׁוּט אֶל מוּל הַסְּתָו –

לוּנִי בִּי,

לוּנִי בִּי צִפּוֹר קְטַנָּה,

הַקִּישִׁי עַל חָזִי אֶת חֶשְׁכָתֵךְ.

אֵין בָּךְ פַּחַד שֶׁעוֹד לֹא פָּחַדְתִּי,

עַמֵּךְ עַמִּי, קוֹלִי קוֹלֵךְ.