מקס וטר 

 יָרִיב מֻשְׁלָם

בָּרֶגַע שֶׁחָדַר לְתוֹךְ בְּשָׂרִי לַהַב כִּידוֹן רוֹבֵהוּ

סָחֲטוּ עֵינַי נִיצוֹצוֹת תְּשׁוּקָה, נִכְבִּים לְתוֹךְ הַזְּמַן הַנֶּעֱצָר.

פְּנִינֵי זֵעָה גָּלְשׁוּ עַל מוֹרְדוֹת מִצְחוֹ, הוֹתִירוּ שׁוֹבְלִים לַחִים

אֶת פְּצָעַי חָבְשׁוּ צְּמַרְמוֹרוֹת שֶׁל גּוּף חָדֵל וְאִלְחוּשִׁים שֶׁל סַעַד אַחֲרוֹן.

יָרִיב מֻשְׁלַם עָמַד מוּלִי:

פֶּרֶא חֲצוּב רוּחוֹת אָבָק וְשֶׁמֶשׁ לֵבַנְטִינִית

יָדָיו חוֹצְבוֹת בְּאֶבֶן גִּיר, חוֹבְקוֹת רוֹבֶה

עֲשַׁן זְרָדִים וּגְלָלֵי כְּבָשִׂים עוֹלִים מֵחֲרִיצֵי עוֹרוֹ

שְׁחֹר תַּלְתַּלִּים חִוֵּר זִיפִים

שְׂפָתָיו צְרוּבוֹת קָפֶה בְּהֵל וְנִיקוֹטִין, מְגַלּוֹת טֶפַח וּמְכַסּוֹת טִפְחַיִם

רֶוַח נָאֶה בֵּין שִׁנָּיו הַתַּחְתּוֹנוֹת

כֵּהֶה זָקוּף כְּמוֹ שֶׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמוֹת.

וּבְּעוֹדִי כּוֹרֵעַ עַל בִּרְכַּי לְתוֹךְ יַמַּת חִדָּלוֹן,

הוּא לוֹחֵשׁ לִי בִּשְׂפַת אִמּוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אוֹתִי

וּלְאַט שׁוֹלֵף אֶת הַלַּהַב מִגּוּפִי