עטרה כהן 

אַחְרָיוּת

שֶׁמִּישֶׁהוּ יָבִיא לִי אֶת הַיְלָדִים

שֶׁמִּישֶׁהוּ

יֶאֱסֹף אוֹתָם

לִרְסִיסִים

שֶׁמִּישֶׁהוּ יֶאֱסֹף

אוֹתִי

יִשָּׂא אוֹתִי מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

יָבִיא אוֹתִי יִדְאַג לִי

יַחְזִיק בִּשְׁבִילִי

שֶׁמִּישֶׁהוּ יִקַּח כְּבָר אֶת הַיְלָדִים

שֶׁיִּקַּח מִמֶּנִּי אֶת הַמַּטָּלָה הַזּוֹ

אֲנִי פֹּה לְקַבֵּל אֹתָם לְחַבֵּק

אֲנִי פֹּה לִהְיוֹת

רַק שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ לָקוּם

לְהִתְלַבֵּשׁ

לָצֵאת

לָלֶכֶת לָלֶכֶת לָלֶכֶת

לִסְחֹב

לֶאֱסֹף

אֵין לִי עוֹד כֹּחַ לֶאֱסֹף

אֲנִי בְּעַצְמִי

מְפֻזֶּרֶת

כְּמוֹ הַבַּיִת, הַמִּשְׂחָקִים, הַכֵּלִים

הַנֶּפֶשׁ

מְרוּחָה עַל הָרִצְפָּה

נוֹזֶלֶת מֵהַשַּׁיִשׁ

נִשְׁפְּכָה

שֶׁמִּישֶׁהוּ יֶאֱסֹף אוֹתִי

וְיָבִיא לִי כְּבָר אֶת הַיְלָדִים

הַבַּיְתָה