*לזכרו של יצחק ביצ'צ'י ז"ל – מלחמת יום כיפור
אִמּוֹ הַצְּנוּמָה הִתְעַטְּפָה כִּגְוִיָּה
שָׁכְבָה עַל מִטָּתוֹ הַקָּרָה
עֵינֶיהָ הָעֲצוּמוֹת רִצְּדוּ
כְּמוֹ בַּחֲלוֹם,
אֵינָהּ יְשֵׁנָה,
אֲנִי יוֹדַעַת.
חֹדֶשׁ שֶׁאֵינָהּ מוֹצֵאת מָנוֹחַ
שׁוּב וָשׁוּב מְגַיֶּסֶת
אֶת כּוֹחָהּ
לְדַמְיֵן אֶת יִצְחָק בְּנָהּ יְפֵה הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר
יוֹצֵא בְּמַדֵּי זַיִת לַעֲקֵדָה
עוֹלֶה כְּקָרְבָּן.
לוֹּ יָדְעָה
הָיְתָה עוֹצֶרֶת בַּעֲדוֹ
וְכוֹלֵאת בְּבֵית אִסּוּרֶיהָ בְּחִבּוּק שֶׁל אִמָּא דֻּבָּה
מְשַׁכְנַעַת לְהִשְׁתַּהוֹת,
עוֹד קְצָת
עַד שֶׁמַּשֶּׁהוּ יִשְׁתַּנֶּה
אֲבָל הוּא
יָרָה בְּעֵינָיו הַיְּרֻקּוֹת
נְחִישׁוּת מְהוּלָה בְּעֶצֶב
נָשָׂא אֶת תִּיקוֹ וְהָלַךְ
וְאֵין מוֹצֵא מְקוֹם מְנוּחָתוֹ
וְאֵין יוֹדֵעַ מְקוֹם מְנוּחָתָהּ.