להביט קדימה

כָּל יָמֶיהָ חַיָּה בִּתְנוּחָה

שֶׁל עֲצִירַת פִּתְאוֹם

בְּאֶמְצַע הַהִרְהוּר.

כְּאִלּוּ אֵינָהּ בְּטוּחָה שֶׁלָּקְחָה

אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת כְּצֵידָה לַדֶּרֶךְ.

מַחְשְׁבוֹתֶיהָ זָרְמוּ בִּמְהִירוּת הָאוֹר

כִּדְמוּיוֹת מִסֶּרֶט מְצֻיָּר.

לֹא נִתַּן הָיָה לִתְפֹּס אֶת פָּנֶיהָ

רַק אֶת הֶבְזֵקֵי נְשִׁימָתָהּ

פּוֹעֲמִים כְּרַעַם מֻכֵּה עֲלָטָה.

אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת לִבְחֹר מַבָּט

שֶׁיַּתְאִים לְעֵינוֹ הַפְּקוּחָה שֶׁל הַשָּׁרָב

וּכְּמוֹ אֵשֶׁת לוֹט

מַבִּיטָה לְאָחוֹר

וּמוֹרַחַת אֶת הֶעָבָר בְּסַכִּין קַצָּבִים.

בְּיַלְדוּתָהּ נִלְכְּדָה בֵּין גַּלֵּי הָאַיִן

וּמֵאָז

לְהַבִּיט קָדִימָה אֵינָהּ יְכוֹלָה.