אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ כִּמְעַט הֵקֵאתִי אֶת הַפְסָקַת הַנְּשִׁימָה הַבָּאָה וְהִגַּעְתִּי לַטְּרַקְלִין שֶׁבּוֹ הָיִיתִי אָמוּר לְחַכּוֹת לְטִיסָה שֶׁלֹּא מַמְרִיאָה לְאֶרֶץ שֶׁכְּבָר לֹא קַיֶּמֶת וְשָׁם עָמְדוּ מֵיטַב הַפְּלִיטוֹת וְהַפְּלִיטִים מְחַפְּשִׂים סִבָּה רִשְׁמִית לְקִיּוּמָם וַאֲנִי חִפַּשְׂתִּי שֶׁקַע לְהַטְעִין אֶת עַצְמִי כִּי הַמִּלִּים בָּרֹאשׁ נִמְלְטוּ לִי מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְכָל הַפְּלִיטוּת הַזֹּאת נִרְאֲתָה לִי כְּמוֹ גְּלוּיַת נוֹסְטַלְגִּיָּה שֶׁנִּשְׁלְחָה בִּשְׁנַת 1943 מֵאֵירוֹפָּה וְנָחֲתָה בִּנְמַל הַתְּעוּפָה הַזֶּה רַק עַכְשָׁו וְעַל גַּבָּהּ תְּמוּנָה מִתְפּוֹרֶרֶת שֶׁל מְצָדָה..

לֹא הִכַּרְתִּי אִשָּׁה. גַּם לֹא אִישׁ.

לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַשָּׂפָה. לְמַעֲשֶׂה,

אִישׁ לֹא דִּבֵּר. גַּם לֹא אִשָּׁה.

שִׁשָּׁה לְבוּשִׁים בְּמַדִּים

הוֹפִיעוּ מִשִּׁשָּׁה כִּוּוּנִים שׁוֹנִים.

הֵם הִקִּיפוּ אֶת הַטְּרַקְלִין בְּחֶבְלֵי הַפְרָדָה.

ז ה  ה ח ו פ ש?

20:47.

נִגַּשְׁתִּי לְאַחַת מִלּוֹבְשׁוֹת הַמַּדִּים,

תָּג עִם הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ עַל דַּשׁ הַחֻלְצָה הָיָה הָפוּךְ,

חָלִילָה שֶׁלֹּא תִּתְקַבֵּעַ בַּתּוֹדָעָה שֶׁל מִישֶׁהוּ,

בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה צִפִּיָּה לְסוֹף מִשְׁמֶרֶת.

        -סְלִיחָה אֲדוֹנִי, זֶה לֹא יַעֲבֹד.

-אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת?

        -אַתָּה לֹא יָכוֹל לָצֵאת מִשְּׂדֵה הַתְּעוּפָה. אֵין לְךָ וִיזָה.

-וְלָטוּס לְמָקוֹם אַחֵר?

        -אֵין לְךָ דַּרְכּוֹן חַי.

-מְטוֹסִים מַמְרִיאִים וְנוֹחֲתִים פֹּה. בֶּטַח נִמְצָא פִּתְרוֹן לְאֶחָד כָּמוֹנִי, לֹא? זֶה שְׂדֵה תְּעוּפָה פֹּה.

        -שְׂדוֹת תְּעוּפָה לֹא שׁוֹאֲלִים שְׁאֵלוֹת. אִם הַמִּסְמָכִים הַנְּכוֹנִים נִמְצָאִים, הֵם פָּשׁוּט מַעֲבִירִים גּוּפִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

-וּמָה עַל הַנְּשָׁמָה?

        -לֹא מְשַׁלְּמִים עָלֶיהָ תּוֹסֶפֶת מִשְׁקָל.

22:03.

קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין בּוֹ לִפְנֵי שֶׁהוּא עָלָה עַל סַפְסָל וְהִתְחִיל לְדַבֵּר.

מַשֶּׁהוּ בַּמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ הָיָה שָׁקוּף, אֲבָל הַקּוֹל שֶׁלּוֹ הָיָה עָמֹק וּבְשָׂרִי.

הוּא אָחַז בְּבַקְבּוּק עָרָק עִם מַדְבֵּקָה עָלֶיהָ כִּתּוּב בַּשָּׂפָה שֶׁלִּי.

הוּא לָגַם מֵהַבַּקְבּוּק וְדִבֵּר.

לָגַם.

וְדִבֵּר:

מָה הָעֶצֶב הַגָּדוֹל? לְמָה אַתֶּם מִתְגַּעְגְּעִים?

אַתֶּם קוֹרְאִים לָהּ בַּיִת?

אֲנִי קוֹרֵא לָהּ מֶרְכַּז חֵרוּם.

מְדִינָה שֶׁהוּקְמָה כְּמֶרְכַּז חֵרוּם, יֵשׁ עָלֶיהָ תָּוִית שֶׁל פָּג תֹּקֶף.

וְהִיא, הַמְּדִינָה הַזֹּאת, הִגִּיעָה לְתַאֲרִיךְ הַתְּפוּגָה עַל הַגָּחוֹן.

מִלְחָמוֹת נֶעֱרָמוֹת כְּהַר שֶׁל זֶבֶל, עָלָיו מַצֵּבוֹת וּסְבִיבָן מִשְׁפָּחוֹת שַׁכּוּלוֹת.

חַיֵּי הַיּוֹם-יוֹם הֵם פַּס קוֹל שֶׁל מְרִיבוֹת בֵּין תְּפִיסוֹת וֶאֱמוּנוֹת,

עִם הַפְסָקוֹת קַלּוֹת לִנְשִׁימָה.

הַדְּגָלִים עַל הַגַּג קְרוּעִים וְחַדְרֵי הַמִּיּוּן קוֹרְסִים מִתַּחַת.

תַּלְמִידִים נוֹשְׁרִים לִפְנֵי שֶׁהֵם לוֹמְדִים לִכְתֹּב אֶת שְׁמָם בְּלִי שְׁגִיאוֹת.

פְּקִידִים מַסְבִּירִים שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה,

רֹאשׁ מְדִינָה שֶׁמְּרַפֵּד אֶת יַשְׁבָנוֹ בְּכַסְפֵּי הַמִּסִּים וְטוֹעֵן

שֶׁהַכֹּל בִּשְׁלִיטָה –

רַק לֹא הַחוֹלֶה, לֹא הַמּוֹרֶה, לֹא הָאֵם שֶׁבַּלַּיְלָה שָׂמָה אֶת הַיֶּלֶד לִישֹׁן

עַל כָּרִית שֶׁל דְּאָגָה מִפְּנֵי גִּילוֹ הַמִּתְקָרֵב לְגִיּוּס וּמְכַסָּה אוֹתוֹ בִּשְׂמִיכָה שֶׁל חוֹב.

זֶה לֹא בִּטָּחוֹן,

זֶה פַּחַד עָטוּף בִּתְדָרִים נְמוּכִים,

אֵלֶּה מְטוֹסֵי הַקְּרָב שֶׁמְּכַסִּים עַל הַבֶּכִי,

וּדְמָמָה שֶׁלּוֹחֶשֶׁת: אַל תִּשְׁאַל. תְּשַׁלֵּם.

זֶה לֹא חִנּוּךְ,

זֹאת שְׁטִיפַת מֹחַ דַּקָּה, קְבוּעָה, אֲפֹרָה,

מִבְחֲנֵי סְרָק, מוֹרִים רְעֵבִים, יְלָדִים עֲיֵפִים

וְסִפְרֵי לִמּוּד הַכְּתוּבִים כְּסִיּוּט מְנֻמָּס.

וְזֶה לֹא שָׁלוֹם,

זֹאת הַפְסָקַת אֵשׁ בִּקְרִיצַת עַיִן מְעֻוֶּתֶת בֵּין שׁוֹדְדֵי עָתִיד,

הַשּׁוֹלְחִים אֶת הַסּוּמִים קָדִימָה,

וְחוֹזְרִים הַבַּיְתָה לְסִיגָר וּלְשַׁמְפַּנְיָה וּלְעִסְקָה טוֹבָה עַל דָּם טָרִי.

הֵם מוֹכְרִים אֶת הֶעָתִיד בִּמְחִיר מִבְצָע

וּמְקַבְּלִים אֶתְכֶם מִתַּחַת לָאֶפֶס.

הָאַלִּימוּת מְבַעְבַּעַת עַד אָבְדָנָהּ הַמֻּחְלָט שֶׁל הַתַּרְבּוּת.

הָרְחוֹב שׁוֹתֵק – כִּי עָיַף.

הַמִּלִּים קוֹרְסוֹת – כִּי מִי שׁוֹמֵעַ?

וַעֲרָכִים?

אַל תְּדַבְּרוּ עַל עֲרָכִים!

עֵרֶךְ בַּמְּדִינָה שֶׁהָיְתָה, הָיָה פְּרָט לְמַדְּדֵי הַבּוּרְסָה, לֹא לִבְנֵי אָדָם.

וְעֵרֶךְ חַיֵּי בְּנֵי הָאָדָם – פָּחוֹת.

לֹא לָמְדוּ שָׁם, בְּפִסַּת הָאָרֶץ הָאֲבוּדָה, אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה.

תּוֹצְאַת הַמִּלְחָמָה לְעוֹלָם אַכְזָרִית מִכְּדֵי לְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ בִּידֵי נִבְחֲרֵי צִבּוּר.

מְדִינָה חֲשׁוּבָה מִכְּדֵי לְהַפְקִיר אוֹתָהּ בִּידֵי פּוֹלִיטִיקָאִים, אוֹ מַנְהִיגִים בְּעֵינַי עַצְמָם.

מְקוֹמָם שֶׁל אֵלֶּה בַּמִּדְרָג הָאֱנוֹשִׁי,

נָמוּךְ רַק מְעַט מִמְּקוֹמָם

שֶׁל סַרְסוּרִים.

ה ו א  ל ג ם.

ו ל ג ם.

וּפָלַט:

דֶּרֶךְ אַגַּב,

מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת הַתַּרְנְגוֹל שֶׁלִּי?

הוּא לָבָן עִם נוֹצָה כְּחֻלָּה.

מִישֶׁהוּ רָאָה אוֹתוֹ?

00:00.

צְרָחָה אֶקְסְטָטִית שֶׁל תַּרְנְגוֹל הִדְהֲדָה

בְּמֶרְחֲבֵי נְמַל הַתְּעוּפָה. תַּחַת הַשְׁפָּעַת אוֹרוֹת הַנֵּאוֹן

הַזְּמַנִּים בָּרֹאשׁ שֶׁלִּי נִטְרְפוּ.

פָּרַצְתִּי אֶת חֶבְלֵי הַהַפְרָדָה וְרַצְתִּי עַד שֶׁלֹּא הָיָה לְאָן.

מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הָעֲנָק, יָרֵחַ מָלֵא הָיָה תָּלוּי בְּיָם שֶׁל חֹשֶׁךְ.

הִסְתּוֹבַבְתִּי וְרָאִיתִי אוֹתוֹ. תַּרְנְגוֹל רוֹקֵד וְקוֹרֵא בְּקוֹל צָרוּד.

לֹא לַשַּׁחַר, אֶלָּא לַחֲצוֹת הַלַּיִל.

זַעֲקוֹתָיו הִרְעִידוּ אֶת הַגֵּ'ט לג וְאֶת הָאַשְׁלָיָה,

יְרִיקוֹתָיו קָרְאוּ לְהִתְעוֹרֵר –

לֹא לְמֶרֶד, לֹא לְמַאֲבָק,

אֶלָּא לִשְׁנִיָּה אַחַת שֶׁל תְּשׂוּמֶת לֵב

לְתַרְנְגוֹל הַמַּכְרִיז עַל זְמַן שֶׁאָבַד

וְקוֹרֵא לְהַשְׁכִּים אֶת אֵלֶּה שֶׁכְּבָר מִזְּמַן

חַיִּים בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת