בַּיּוֹם בּוֹ הִכְרַזְנוּ עַל מוֹת הָאֱלֹהִים
חָדַלְנוּ לְהָבִין מַדּוּעַ אִכְפַּת לַצִּפּוֹר
שֶׁהָעֵץ הוּא יָרֹק.
הָעֵץ הוּא רַק עֵץ
הַצִּפּוֹר, מַסַּת נוֹצוֹת נַיֶּדֶת
הָאַהֲבָה אַךְ תְּגוּבָה כִּימִית זְמַנִּית
וְהַמָּוֶת קִלְקוּל מַעֲרָכוֹת.
מִשֶּׁהָרַגְנוּ אֶת אֱלֹהִים אָמַרְנוּ:
אִם אֵין עֵדוּת אֵין אֱמֶת.
כִּשְׁנֵי סוּמִים הַמְּמַשְּׁשִׁים זֶה אֶת זֶה
אַךְ אֵינָם מְזַהִים כִּי עֲשׂוּיִים הֵם
מֵאוֹתוֹ הַבָּשָׂר
כָּךְ מִפְגָּשֵׁנוּ מוּל צֵרוּפֵי הַמִּקְרִים.
מָה נַגִּיד
עַל הַכֹּחַ
הַדּוֹחֵף אֶת צִפּוֹרִיּוּתָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר
שֶׁתַּמְרִיא וְתָעוּף?
מָה נָבִין
כְּשֶׁהָעֵץ מִכֹּחַ עֲצִיּוּתוֹ
יַרְעִיד עֲנָפָיו כְּשֶׁהַצִּפּוֹר תָּעוּף
וְתֶחְסַר לוֹ?
לֵךְ תָּבִין.
הָאָדָם לֹא תָּמִיד מֵבִין.
אֲבָל נִשְׁאַר.
אָמַרְנוּ
נַעֲשֶׂה אַהֲבָה
בְּתוֹךְ חַיֵּינוּ הַקְּטַנִּים,
אַחַר כָּךְ אָמַרְנוּ
נֹאחַז יָדַיִם וְנֵצָאָהּ
לִשְׁאֹל שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם,
וְטִיַּלְנוּ, בֻּרְגָּנִים שֶׁכְּמוֹתֵנוּ,
בִּשְׂדֵרוֹת מָמִילָא,
שֶׁאֲבָנֶיהָ מְמֻסְפָּרִים אַחַת אַחַת,
מְמַמְּשִׁים אַהֲבָתֵנוּ לָעִיר וְלָנוּ
בְּבֻרְגָּנִית.
אָמַרְנוּ
נַשְׁקִיף עַל זְהַב הַחוֹמוֹת
וְנִשְׁעַנּוּ זוֹ עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל זֶה
וְרָוִינוּ.
אָמַרְנוּ,
נְשַׁלֵּם מְחִיר מֻפְקָע עַל הַחֲנָיָה
וְנָשׁוּב הַבַּיְתָה.
בַּדֶּרֶךְ הַחֲדָשׁוֹת
פָּרְצוּ אֶת חוֹמַת הַבּוּעָה
שֶׁנִּסִּינוּ:
תַּבְעֵרָה בַּדָּרוֹם,
תַּבְעֵרָה בַּצָּפוֹן,
כְּלֵי אֵשׁ
וּמֶרְכְּבוֹת מִלְחָמָה
וְשֵׁם בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל שֵׁם
וְצַעַר בַּעֲקֵבוֹ שֶׁל צַעַר
וְאֵין הַנֶּפֶשׁ יוֹדַעַת
עַל מִי תִּבְכֶּה קֹדֶם,
וְזָהָב יְרוּשָׁלַיִם נִתַּץ
וְאֵין כִּפַּת קֹדֶשׁ מֵעַל לְרֹאשֵׁנוּ.
אָמַרְנוּ
הָבָה נִתְכַּנֵּס הַבַּיְתָה,
נִשְׁתֶּה תֶּה בַּסָּלוֹן
נַמְתִּיק בְּעוּגִיָּה.
בַּטֵּלֵוִיזְיָה זִפְּזַפְּנוּ –
חֲדָשׁוֹת:
רָאִינוּ אוֹיְבִים מָרִים
מוֹשְׁכִים אֶת הָאֲדָמָה
כְּמִי שֶׁמּוֹשְׁכִים שְׂמִיכָה:
"כֻּלָּהּ שֶׁלִּי! " מִזֶּה
"כֻּלָּהּ שֶׁלִּי!" מִזֶּה
"אֵשׁ!"
"אֵשׁ!"
וְהִנֵּה תָּכְנִית רֵיאָלֵטִי,
רָאִינוּ בֵּין כָּתְלֵי בַּיִת אֶחָד
צְעִירִים נֶאֱבָקִים עַל אַהֲבָה.
וְנִגְדַּשְׁנוּ.
אָמַרְנוּ
נֵלֵךְ לִישֹׁן,
לְהִתְכַּסּוֹת,
בְּחַיֵּינוּ הַקְּטַנִּים.
וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁנֶּעֱצַמְנוּ
הִסְתַּכְסְכָה תּוֹדַעְתֵּנוּ
בֵּין מִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ שְׂמִיכָה
לְכַסּוֹת עַל מַעֲשֵׂה הָאַהֲבָה
לְבֵין מִי שֶׁמּוֹשְׁכִים אֶת הָאֲדָמָה
כְּמִי שֶׁמּוֹשְׁכִים שְׂמִיכָה,
וּבְדִמְדּוּמֵי הַשְּׁקִיעָה לְזֹךְ שְׁנָתֵנוּ
חָשַׁבְנוּ
כַּמָּה טוֹב
שֶׁאֲנַחְנוּ מִחוּץ
לְרֵיאָלֵטִי הַזֶּה
לָרֵאָלִי הַזֶּה
הַזֶּה
הָרֵאָלִי
תֵּה
טִי
תֵּה…
יִ…
בַּסּוּפֶּרְמַרְקֶט הַגָּדוֹל
יֵשׁ מְנַהֵל גָּדוֹל
וּסְגָנִית מְנַהֵל גְּדוֹלָה
וְאַחְרַאי גָּדוֹל
וְיֵשׁ אֶת פָרָג'.
שְׁמוֹ שֶׁל פָרָג'
נִשָּׂא בְּפִי כָּל:
בַּלַּיְלָה כְּשֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן
הָרֹאשׁ שֶׁלּוֹ כְּמוֹ רַמְקוֹל
וְהוּא שׁוֹמֵעַ:
" פָרָג', פָרָג', פָרָג', פָרָג'!"
וְאָז גַּם בָּאוֹת לוֹ הַמַּחֲשָׁבוֹת
וְהַדְּאָגוֹת עַל הַפַּרְנָסָה.
אָז לִפְעָמִים כְּדֵי לְהֵרָדֵם
הוּא מְדַמְיֵן
אֵיךְ הוּא לֹא יִדְפֹּק חֶשְׁבּוֹן
וְיוֹם אֶחָד לֹא יָבוֹא לָעֲבוֹדָה,
וְאֵיךְ כָּל הַסּוּפֶּר יִהְיֶה בְּבַלְבָּלָה
לֹא יִמְצְאוּ לֹא אֶת הַיָּדַיִם
וְלֹא אֶת הָרַגְלַיִם,
וְאֵיךְ יִקְרְאוּ בְּרַמְקוֹל " פָרָג' תָּבִיא פָרָג' תַּעֲשֶׂה":
וְאֵין פָרָג'! אֵין!
אֲבָל בַּבֹּקֶר כְּשֶׁאִשְׁתּוֹ אוֹמֶרֶת לוֹ
חֲבִּיבִּי, יֵשׁ לְךָ חֹם
אוֹ מְבַקֶּשֶׁת: "אוּלַי לֹא תֵּלֵךְ לָעֲבוֹדָה הַיּוֹם"
פָרָג' קָם בְּכָל זֹאת
וְיוֹצֵא.
וְהַדֶּלֶת נִסְגֶּרֶת בַּגַּב שֶׁלּוֹ
בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט.