עַל הַקְרָאַת־הַבְּכֹרָה שֶׁל הַמְּגִלָּה הַשְּׁלִשִׁית

ירוּשָׁלִָם, ב'תתקס"ד

נַעַר הָיִיתִי וְגַם זָקַנְתִּי, וּלְאֹרֶךְ כֹּל זְמָן־שֵׁרוּתִי

כְּסוֹפֶרְכֶם לְעִנְיְנֵי־הָרָכִיל בִּשְׁנֵי־הַבָּתִּים לָמַדְתִּי

שֶׁלָּאִישׁ הַנֶּחֱשָׁב לַנָּבוֹן בְּדוֹרֵנוּ – אוּלַי הֶחָכָם

בָּאָדָם מִיְּמֵי־הַבְּרִיאָה – אֵין סִבָּה לִהְיוֹת עָצֵב

וְצַר־עַיִן:  כְּבָר אַרְבָּעִים שָׁנָה הוּא מֶלֶךְ נַעֲרָץ

וְאָהוּב עַל יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ לוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד

וְנָשִׁים, וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה.

לְצַעֲרִי הָרַב, מְגִלָּתוֹ הָאַחֲרֹנָה גָּרְמָה לִי לְגַלּוֹת

שֶׁקֹּהֶלֶת בֶּן־דָּוִד נֶהֱפַךְ לְקָשִׁישׁ נִדְכָּא וְנִרְגָּן רַק

בִּגְלַל שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לָשׁוּב (בְּקָרוֹב?) לֶעָפָר בְּלִי

יְכֹלֶת לִשְׁלֹט בְּמָה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ;

מִתְמַרְמֵר וּמְקַנֵּא בְּאֹתָם בְּנֵי־אֱנוֹשׁ – כֵּן, אֲפִלּוּ

בַּכְּסִילִים וּבָרְשָׁעִים מִבֵּינֵנוּ – שֶׁיַּמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת

וְלֵהָנוֹת מִתַּעֲנוּגֹת הָעוֹלָם הַזֶּה גַּם לְאַחַר מוֹתוֹ;

וְנִרְדָּף עַל־יְדֵי שִׁגָּעוֹן שֶׁהֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

וַחֲבָל שֶׁכָּךְ, כִּי הַמְּגִלָּה הַחֲדָשָׁה שֶׁלּוֹ הִיא נָאָה

לְמַדַּי, וְיֵשׁ בָּהּ כַּמָּה וְכַמָּה רַעֲיוֹנוֹת לֹא רָעִים.