סודית לשעבר. אני מבין שזה לא מתאים, באמת סליחה. לא יכולתי להתאפק. מה צור הבן זונה עשה לך. כשהשכנה יצאה פתחתי שוב את הקופסא, היו שם כל מני מכתבים, בעיקר כרטיסי ברכה, סטיספייר פרו 2 (ככה זה כשאת מתחתנת עם ממשק) שרשרת זהב עם תליון ירח מאחוריה חרוט "ללולי". פתחתי וקראתי "לולישלי! גדלת בעוד שנה. מה אפשר לאחל לעולם שיש לו אותך. אם היו שמים אותך בלוד היא היתה נהפכת להרצליה פיתוח. אוהב בחזקת אינסוף צורס". הייתה גם תמונה של שניכם, זאת מהחוף באוהל, השמיכה בקושי מסתירה, פטמה ורודה אחת מבצבצת ואת מחייכת חיוך ענק. לא ידעתי שהחיוך שלך יודע להגיע כל כך גבוה לאוזניים. שבורת-לב מתוקה שלי. גם את בנית שריון בטון על הלב הא? איך את תעזרי לי להפשיר ולחזור לפתוח את עצמי כשאת בעצמך מתחבאת במחוזות הפשרה של זוגיות אפרורית ובטוחה. 

אל תדאגי, אני לא הסתכלתי על התמונת עירום הזאת שלך מגיל ההתבגרות, אני לא פדופיל. רצית לזכור איזו כוסית היית פעם הא? עם הפופיק המגוהץ. גם לא המשכתי לכל כרטיסי הברכה, ודווקא שמחתי לגלות את הוויד, אולי הוא לא כיבה לך את הכל ועוד נשאר בך משהו ממה שזיהיתי בך. יריבה ראויה או שותפה לפורענות. באסה שנפגשנו דווקא ככה עם כל הכללים של האתיקה שלכם. מזל שהם לא חלים עלי. 

כוסומו עם העולם, אני הכי לא ביקשתי את התסבוכת הזאת. אני לא סטוקר. אבל זה מה שקרה, אלוהים כרגיל מכפכף אותי עם מכות ברק. בתכלס גם אליך הוא מניאק. בכל אופן אני לא יודע איך לצאת מהמקום הזה. סליחה, באמת סליחה שעשיתי לך גאוסטינג כמו שכתבת בהודעה האחרונה. מה שכן, כן שילמתי את החוב אליך כי אני לא מניאק. אבל מהמקום הזה אני באמת לא יודע איך להמשיך. שברתי את הראש עם עצמי לאן אפשר להמשיך כשאני יודע את מה שאני יודע ואת לא יודעת שאני יודע. מסתבר שלשפל המדרגה יש מרתף.  

אני כותב לך ותכף הטלפון שלי כבה, זה ממש נס פך השמן של הבטרייה מה שקורה פה. אני לא רוצה לשחק איתך חם קר. אני פשוט רוצה להגיד שאנחנו במצב אחושלוקי מסובך ואין לי מושג האם נוכל אי פעם לצאת ממנו והאם כדאי. את בטח שונאת אותי עכשיו כששמעת את הכול. והאמת היא שלא שמעת את הכול, זה מגיע קצת יותר גרוע (אבל לא הרבה יותר, נשבע), קיצר, נדבר. 

עוז היקר. סליחה שלקח לי שבוע לענות. אתה יכול לתאר לעצמך שהייתי מוכת תדהמה מן הגילוי. זה לא שיש לי נוסחת קסם איך ניתן לצאת מהפלונטר אליו נקלענו. אני יכולה לשתף אותך שנעזרתי בהדרכה בנושא, כמובן בעילום שם ובשינוי פרטים מזהים. חשוב לי לומר שאני לא מאשימה אותך ואני מבינה שלעמוד בפני כאלה פריטי מידע זו גזירה שקשה לעמוד בה. במקביל, אני אשתף שמן הסתם זה גם לא פשוט עבורי. אני מפצירה בך כן לעבד את מה שקרה, כי זה בבירור מציף ופוצע. אני מזמינה אותך להגיע לפגישה ללא תשלום, כדי להתחיל לברר ולראות לאן פנינו מועדות. אני חייבת להדגיש כי בפגישה לא אוכל לאשש או להפריך את התיאוריות או להתייחס לדברים אישיים בחיי, זה לא הזמן ולא המקום. אני רוצה לשמור עבורך את מעט המרחב שנשאר נקי, ולברר מה כל זאת עבורך, והאם תוכל לבטוח בי עתה שנחשפת לרכז אנושיות שבי. יחד עם זאת, אם זה יהיה

להמשך קריאה לחצ/י כאן