בּוֹא תַּחֲלִיף לִי אֶת הַשִּׁנַּיִם,
תַּחֲלִיף לִי אֶת הַגַּבּוֹת, תַּחֲלִיף
אֶת הָרִיסִים, תַּחֲלִיף אֶת
עוֹר הַצַּוָּאר הַמִּדַּלְדֵּל אֶת
קַו הַשֵּׂעָר הַנָּסוֹג אֶת
הַלְּחָיַיִם הַשּׁוֹקְעוֹת
אֶת הָעֲצָמוֹת הַחֲבוּלוֹת אֶת
הַבֶּכִי, אֶת הַצְּעָקוֹת, אֶת
הַצַּלָּקוֹת, אֶת סִימָנֵי הַלֵּדָה, אֶת
הַתַּאֲווֹת, הָאַכְזָבוֹת,
אֶת הַשְּׁקִיעָה הָאֲרוּרָה הַזֹּאת.
תַּחֲלִיף אֶת
הָאֶדְווֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם,
אֶת מַה שֶׁנִּרְדָּף לַשָּׁוְא,
אֶת מַה שֶׁחָמַק וְנֶחְמַס
וְחָלַף וְלֹא שָׁב,
תַּחֲלִיף לִי אֶת הַחֶדֶר הָאָפֵל
תַּחֲלִיף אֶת מְסַךְ הַלַּיְלָה הַזּוֹחֵל
תַּחֲלִיף לִי אֶת כְּלֵי הַמִּטָּה
תַּחֲלִיף אֶת הַקִּנְאָה
אֶת הַשִּׂנְאָה תַּחֲלִיף.
תַּחֲלִיף אֶת הַשִּׂנְאָה.
אֶת כָּל הַיֻּהֲרָה,
אֶת כָּל הַחֲרָטָה.
כָּעֵת תַּחֲלִיף אוֹתִי אִתְּךָ
וְצֵא לְסִבוּב אַחֲרוֹן.
וּכְּשֶׁתַּחְזֹר, יָגֵעַ וּמוּבָס.
אַחֲלִיף אוֹתְךָ.
קִנֵּאתִי לָךְ גַּם
כְּשֶׁהָיִיתִי בְּתוֹכֵךְ נֶאֱבָק
וְסוֹעֵר וְנִרְדָּף, קִירוֹת בֵּית מִקְדָּשֵׁךְ
עוֹטְפִים אוֹתִי חַמִּים וְלַחִים. קִנֵּאתִי
בְּלַהַט הָאוֹהֵב הַמְּצַפֶּה לְרֶגַע מוֹתוֹ.
אֱלֹהִים, צָעַקְתְּ, אֱלֹהִים שֶׁלִּי, וַאֲנִי
צוֹחֵק – דַּבְּרִי אֲנִי מַקְשִׁיב.
עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, בְּיִרְאָה
וּבְקִנְאָה וּבְזִרְמָה כָּךְ
בָּרָאנוּ חַיִּים.