אַתְּ
אִשָּׁה
בְּלִי זְמַן
הַזְּמַן פָּסַח עָלַיִךְ
הַיָּפָה וְהַחַיָּה
סִמְּנוּ אוֹתָךְ
הַמְּשׁוֹרֶרֶת
הַגְּדוֹלָה
הַלְּבָנָה
שָׂמָה עָלַיִךְ קַו.
הִיא יוֹרֶקֶת עָלַי רַעַל
שְׁקָרִים עֲקֻמִּים כְּנַעַל
יָשָׁר בַּבֶּטֶן
יֵשׁ בָּהּ שָׂטָן
חָסְרָה לָהּ אִמָּא
לֹא נָגְעָה בָּהּ
אַבָּא שֶׁלָּהּ
בָּרַח מֵהַבַּיִת
מְחַפֶּשֶׂת קָרְבָּן
טְרוּפַת קִנְאָה
בְּעֵינַיִם צְהֻבּוֹת
רַעַשׁ יָרֹק
חַיֶּבֶת לִירוֹת
כְּדֵי לִנְשֹׁם
אַף פַּעַם לֹא מַסְפִּיק לָהּ
אֵין לָהּ עוֹר
יוֹרָה עָלַי
מִלִּים קָשׁוֹת מֵאֲבָנִים
עַל פָּנֶיהָ
מַסֵּכַת זַעַם
מִין הוֹפֵךְ
רַעַשׁ לְמָסָךְ
לְהִזְדַּיֵּן הִיא בְּטוּחָה
שֶׁהִיא יוֹדַעַת
כֵּן, אַתְּ חַיֶּבֶת לִכְתֹּב.
מִלִּים יַרְגִּיעוּ אֶת צִפָּרְנֵי הַלֵּב
הַכּוֹאֵב.
מַבִּיטוֹת בָּךְ נָשִׁים
מְצַקְצְקוֹת
מקנאות כְּאִלּוּ הֵגַחְתְּ
מֵרְחוֹב הַזּוֹנוֹת.
וּבְכָל זֹאת כָּתַבְתְּ
וְכָתַבְתְּ
בְּאֶצְבָּעוֹת יְחֵפוֹת
לֹא חֲנוּטוֹת
שֶׁרָצוּ עַל גְּבָעוֹת
הַגּוּף הַחוֹשֵׁק.
וְכָעֵת נַפְשֵׁךְ
מִתְפּוֹצֶצֶת
חַסְרַת כָּל
מְקֻלֶּלֶת.