קנאה

טובה זלוטוגורסקי

כאן  

 

לְאָבִי הַשָּׁט בְּמֶרְחֲבֵי הָרוּחַ הָיוּ תָּמִיד מִשְׁקָפַיִם לְהִתְמַמֵּשׁ בָּהֶם כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לָשׁוּב. אָפֹר אָז בְּמִגְבַּעַת וּבַחֲלִיפָה כְּדֶרֶךְ אֲנָשִׁים מִשָּׁם, זָר אָמְנָם גַּם כָּכָה מִכָּל הָאַבָּאִים שֶׁל כָּאן שֶׁהִכַּרְתִּי, אַבָּא שֶׁל עִירִית בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים מַרְעִישׁ מַרְגִּישׁ אֶת הָאֲוִיר בְּאוֹפַנּוֹעַ גָּדוֹל, אַבָּא שֶׁל נִילִי בִּשְׁעַת צָהֳרַיִם כְּבֵדָה מַתִּיז עַל עַצְמוֹ מַמְטֵרָה, שֶׁל מִיכַל מִתְעַטֵּשׁ וּבְלִי מִמְחָטָה מְקַנֵּחַ בַּיָּד.

אֲבָל אַבָּא שֶׁלִּי לֹא, בְּמִשְׁקָפָיו חָמוּר וְסָגוּר, לוֹפֵת אֶת שְׁתִיקוֹתָיו כְּאִלּוּ עַמּוּדִים שֶׁל בַּיִת שֶׁצָּרִיךְ כָּל הַזְּמַן לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִפְּלוּ. גַּם לְאִמִּי הָיָה מֵשִׁיב קְצָרוֹת וְתָמִיד תּוֹדָה, בְּבַקָּשָׁה, מָה, כֵּן, לֹא, לָמָּה וְאִי אֶפְשָׁר (לִי בְּשַׁבָּתוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע עַל שְׂפָתָיו בְּאֶמְצַע תְּפִלָּה אוֹ קוֹרֵא בְּעִתּוֹן), וּבְכָל זֹאת אֶת סְפָרָיו, הָמוֹן וּבְלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל הָיָה מְחַבֵּק, מְנַשֵּׁק, לִרְגָעִים מֵסִיר אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם, בּוֹדֵק מַבְהִיק אוֹתָם וְשָׁב בְּאֶצְבְּעוֹתָיו לָנוּעַ אַחַר אוֹתִיּוֹת, לְרַבּוֹת אַחַר כָּךְ גַּם הַמִּסְפָּרִים, מְחַשֵּׁב אוֹתָם זָהִיר זָהִיר וּבִכְתַב יָד יָפֶה לְהַפְלִיא,

קִנֵּאתִי בָּהֶם, בְּכָל הַמִּסְפָּרִים וְהַסְּפָרִים וְהַמִּשְׁקָפַיִם הָאֵלֶּה וְהַהֵם קִנְאָה קָשָׁה וְרוֹדָה, בְּעָרְמָה לֹא פַּעַם אוֹרֶבֶת לֶאֱרֹז אוֹתָם וְלִלְכֹּד אוֹתָם רָחוֹק מִן הַמַּטֶּה וּמֵהַשִּׁדָּה עָלֶיהָ הָיוּ מֻנָּחִים נַעֲנִים לִקְרִיאַת יָדוֹ תָּמִיד, אֵין. עַכְשָׁו אֲנִי.

מִסְתַּתֶּרֶת לְבַדִּי אַחַר כָּךְ הָיִיתִי מְנַסָּה, מִתְמַמֶּשֶׁת בָּהֶם שׁוּב וָשׁוּב בְּעַצְמִי, לֹא רוֹאָה בַּסְּפָרִים דָּבָר חוּץ מִכַּמָּה נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת. מָה מָצָא בָּהֶם בִּכְלָל,

כָּךְ עַד שֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ מֵהֶם, מִמֶּנִּי, עוֹצֵם אֶת עֵינָיו אֶל מֶרְחָבִים תָּכֹל וְלֹא זָקוּק לָהֶם יוֹתֵר, מַשְׁאִיר כָּכָה אוֹתִי בְּקִנְאָתִי, מַמָּשִׁית מֵעַכְשָׁו יוֹתֵר וְיוֹתֵר. עֲנָק הָיָה, אֲנִי גַּמָּדִית לְבַדִּית וּנְקֻדּוֹת שְׁחֹרוֹת קְטַנּוֹת רָצוֹת אָנָה וָאָן בַּאֲרוֹן סְפָרִים נֶעֱזָב יַגִּידוּ.

זָר הָיָה אַבָּא שֶׁלִּי, לֹא נִשְׁאַר תָּמִיד.

בִּשְׁאוֹל קִנֵּאתִי קִינָתִי אֲנִי כָּאן.

 

הגיליונות הקודמים של נתיבים

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)

Scroll to Top