קנאה

 

        מזי כהן מלמד

מפה לשם

אֲנִי קוֹרֵאת שִׁיר שֶׁכָּתַבְתָּ וְנִדְלֶקֶת בִּי סִיגַרְיָה בְּטַעַם מֶנְטָה אַוְרִירִי בֶּחָלָל מִסְתּוֹרִי שֶׁל הַלֵּב שֶׁלִּי שֶׁפַּעַם הִרְגִּישׁ שֶׁנִּגְמַר לוֹ הָאֲוִיר מֵאַהֲבָה, מִקִּנְאָה מִשִּׂנְאָה בְּבַת אַחַת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּבְאוֹתָהּ מִדָּה גְּדוֹלָה

פַּעַם בָּכִיתִי בְּכִי כָּזֶה שֶׁהֵצִיף אֶת כָּל הָאֵבָרִים הַפְּנִימִיִּים שֶׁלִּי עַד שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִי לָקוּם וּלְהִתְרוֹקֵן אָז נִרְדַּמְתִּי כָּךְ עַד שֶׁהִגִּיעַ הַבֹּקֶר וְקַמְתִּי

לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה קֵיצִית מְבֻלְבֶּלֶת יִשַּׁרְתִּי אֶת הַשֵּׂעָר הֶעָגוּם מֵהַלַּיְלָה וְיָצָאתִי הַחוּצָה לִנְשֹׁם

נַעֲלֵי הֶעָקֵב הַנְּחוּשׁוֹת שֶׁלִּי יָצְאוּ לִרְחוֹבוֹת הָעִיר בְּכָל פַּעַם שֶׁהִשְׁוַצְתִּי כַּמָּה אֲנִי וַאֲנִי — דִּלַּגְתִּי עַל מִדְרָכוֹת הֲמוֹנִיּוֹת שֶׁהָיָה בָּהֶן יֹפִי מְחֻצָּף וַחֲנוּיוֹת יֻקְרָה מְשַׂגְשְׂגוֹת שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי עַל הַמַּבָּט שֶׁל בֻּבּוֹת הָרַאֲוָה שֶׁיַּקְפִּיא בָּן אֶת הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁל הָעֵינַיִם הַתּוֹעוֹת שֶׁלִּי וּפִתְאוֹם נִשְׁבַּר עָנָן בַּשָּׁמַיִם וְהָיְתָה רוּחַ חֲזָקָה וְהָיָה לִי קַר כָּל כָּךְ וְשָׁכַחְתִּי לְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת מִשָּׁם אוֹ לְאָן אֲנִי רוֹצָה לְהַגִּיעַ מִכָּאן—

.

 

בוא נפסיק להשתגע

בּוֹא נַפְסִיק לְהִשְׁתַּגֵּעַ מִזֶּה דַּי לְפָרֵק מַצָּבִים לִתְחוּשׁוֹת, לְשַׁיֵּם רְגָשׁוֹת

אַהֲבָה הִיא אַהֲבָה הִיא קִנְאָה הִיא אֲדִישׁוּת הִיא קֶשֶׁר

הִיא קֶרַע

לֹא נְפַזֵּר אֶת הֶבְלֵי הַכְּאֵב אוֹ הָעֹנֶג אֶל הָאֲוִיר הַתָּשׁוּשׁ

שֶׁל אוֹקְטוֹבֶּר.

נִתְפַּעֵל מִן הַקֶּשֶׁת בְּאֹפֶן לֹא אָנָלִיטִי.

הַכֹּל שָׁחֹר אוֹ הַכֹּל לָבָן,

אֶפְשָׁר שֶׁנֹּאמַר שֶׁהַכֹּל עִנְבָּר

(הַאִם אַתָּה מַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הַצֶּבַע?)

נַגִּיד שֶׁאַתָּה הַמַּיִם וַאֲנִי הַשֶּׁמֶשׁ

אוֹ שֶׁאֲנִי רוּחַ חֲרִיפָה וְאַתָּה שָׁמַיִם שֶׁל קַצֶּפֶת

נַגִּיד שֶׁאֲנִי כְּלוּאָה וְנוֹשֶׁבֶת וְאַתָּה לֵיל יָרֵחַ בְּתוֹכִי

אַגִּיד שֶׁקַּר לִי וְחַם לִי. רְאֵה, אֲנִי חַיָּה לִי

וְאַתָּה מַבִּיט בִּי וְלוֹחֵשׁ בִּי

וְלוֹחֵשׁ.

הגיליונות הקודמים של נתיבים

(אל הגיליונות האלה ולכל שאר הגיליונות ניתן להגיע דרך "ארכיון" בתפריט הראשי)

Scroll to Top