אֲנִי מְקַנְּאָה בַּשְּׁכֵנִים…  

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל

סְפִיחַ צִלּוֹ שֶׁל הַחֵטְא

הַתּוֹלָע הַלַּח הַנִּלְוֶה

הַסֶּדֶק הַצַּר

בְּכָל מַעֲבָר

אֵלָיו מִשְׁתַּרְבֵּב

שׁוֹלֵחַ כַּף רֶגֶל

תָּם

כְּמוֹ פִּסַּת אוֹר שְׁטוּחָה, מֻנַּחַת

עָמִיד כְּמוֹ

מוּטַצְיָה אַחֲרוֹנָה – מַעֲצוֹר

בְּעֶטְיוֹ דָּבָר כְּבָר אֵינוֹ נִסְגָּר

שׁוּם דֶּלֶת

אֵינָהּ נִטְרֶקֶת

מִכָּבְדָּהּ

וּבְכֹחָהּ

תָּמִיד אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל

הָרֶגֶשׁ הַשָּׁלֵם

כְּמוֹ פְּרִי –  אַגָּס אוֹ תַּפּוּחַ

עוֹטֵה כְּפוֹר

שֶׁל אַרְבַּע בַּבֹּקֶר

גָּלוּי נִסְתָּר בַּיָּרֹק הַמֻּכְסָף שֶׁל הָעֵץ בַּמַּטָּע

מֵגִיחַ אֶת עַצְמוֹ

מֻבְחָר מֵחֲבֵרָיו – קִטְפִי!

הַסֻּלָּם נוֹטֶה אֶל נִצָּב

וְהַיָּד חֲמִימָה מִפְּרִימַת חֲלוֹמוֹת הַלַּיְלָה

לְאִטָּהּ מוּשֶׁטֶת

הָרֶגֶשׁ חַף וְצָלוּל

כְּמוֹ סַיְדֶּר

זֶה הָאֶחָד לֹא יֻשְׁלַךְ לַמֵּיכָל

יֹאבַד כָּל הָעוֹלָם

וְאוֹתוֹ אֲנִי אֹכַל!

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים

עַל מָשׁוֹט הַקַּרְפְּיוֹן

בָּאַמְבָּט

וְכֹל הַחְלִיק-חְלַק שֶׁלּוֹ בַּמַּיִם

מְרַגֵּשׁ אֶת הַיָּדַיִם

צָרִיךְ לַהֲרֹג אוֹתוֹ מָחָר

כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים שֶׁיִּדְפְּקוּ לוֹ עַל הָרֹאשׁ

בֵּינְתַיִם אֶפְשָׁר לְהַבְהִיל אוֹתוֹ

לְשַׂחֵק אִתּוֹ

לְלַטֵּף אוֹתוֹ

קְצָת.

(8.5.2005)