I
הָעוֹלָם מַמְשִׁיךְ לָנוּעַ,
כְּטִיל שֶׁשֻּׁגַּר, טָס וְנֶעֱלַם,
אֶל הַבִּלְתִּי נִרְאֶה מִתְרַחֵק;
אֵין כְּבָר לָדַעַת מַדּוּעַ.
מִי הוּא הָאֶחָד שֶׁיָּעֵז
אֶת הַזְּמַן וְהַמָּקוֹם לְזַהוֹת,
כְּשֶׁהַמַּצְּפֵּן מְזַיֵּף
וְהַדְּרָכִים חֲסוּמוֹת?
II
אוּלַי עַל כַּר אַסְפַלְט
אוֹ שֶׁבֶר בֵּטוֹן
יִפְגֹּשׁ אוֹתִי "בֶּן לְוָיָה"
שֶׁיִּהְיֶה צָמוּד אֵלַי לְעוֹלָם וָעֶד,
וְכָךְ יִגַּע בִּכְתֵפִי,
שֶׁתֶּכֶף אָבִין כְּיַלְדָּה,
בִּתְחוּשָׁה קַדְמוֹנִית, נָאִיבִית,
שֶׁהִנְנִי נוֹסַעַת אֲבוּדָה.
III
לִפְעָמִים מְלַוִּי הוּא מַלְאָךְ –
הַקָּדוֹשׁ לֹא יִדְרֹשׁ תַּשְׁלוּם,
לִפְעָמִים הַבּוֹרֵא עַצְמוֹ,
שֶׁלֹּא יְמָרֵר אֶת לִבִּי.
לִפְעָמִים הוּא בְּעֶצֶם בּוֹגֵד –
כְּחַיָּט אָדִישׁ מְסַמֵּן
עַל בִּגְדִּי בַּגִּיר הַלָּבָן
תָּג אִישִׁי – אֶמְצָעִי שֶׁל זִהוּי.
הוּא רוֹעֵה צֹאן קַנַּאי,
שֶׁמַּטִּיל אֶת כְּוִיַּת הַפְּלָדָה
כְּמִסְפַּר עַל צַוַּאר בְּהֵמָה –
IV
הִסְתַּגַּלְתִּי מַהֵר לִפְצָעִים,
חוֹרֶקֶת שִׁנַּיִם מִכְּאֵב –
הֶחָלוֹם מְשַׁמֵּשׁ מִפְלָט
שָׁם, בַּשָּׂדֶה הַטָּהוֹר אֵין כְּאֵב,
אֵין פְּצָעִים מַגְלִידִים עַל הַלֵּב.
שָׁם אִמָּא בְּיָדִי מַחֲזִיקָה
מוֹבִילָה אוֹתִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה
אֶל כַּר דֶּשֶׁא יָרֹק, לַגְּבָעוֹת,
אֶל פְּרָחִים לְמִשְׁמַע מַנְגִּינָה.
אוֹחֶזֶת חָזָק כָּל כָּךְ,
שֶׁתַּחַת אַפּוֹטְרוּפְּסוּתָהּ הַקְּדוּמָה,
אֲשַׁפְשֵׁף מִיָּד אֶת עֵינַי,
וְלִבִּי, כְּצִפּוֹר רְעֵבָה
שֶׁמָּצְאָה גַּרְגֵּר מְיֻחָל,
יִפְעַם כְּפַעֲמוֹן הַרְגָּעָה.
V
בֹּקֶר חָדָשׁ, דֶּרֶךְ אֲבוּדָה.
אוֹר זוֹחֵל וּמֵעִיר אֶת עֵינַי,
חֲלוֹם כְּגַל אֶל הַמֵּזַח.
וְשׁוּב אֶל דַּרְכִּי אֵצֵא,
אֵעָלֵם וְאֶתְהֶה כְּרָגִיל –
רְדוּמָה, עוֹדֶנִּי לֹא מַבְחִינָה
הַאִם אֲנִי בַּנָּמֵל,
בְּלֵב סוּפָה מִשְׁתּוֹלֶלֶת?
הֵיכָן הַסִּפּוּן, הֵיכָן הַסִּירָה,
הַמְּגִיחָה עַל הַקֶּצֶף הַמָּלוּחַ?
בַּסִּירָה הַמִּסְתַּחְרֶרֶת בִּמְעַרְבּוֹלוֹת הַמַּיִם,
אֲנִי קוֹלֶטֶת אֶת צְלִיל פַּעֲמוֹן הַקְּרִיאָה הַבּוֹדֵד,
מִתְעַלֶּמֶת מִמֶּנּוּ, כְּשֶׁהוּא מְהַדְהֵד בְּאָזְנַי הַמְּלֵאוֹת מַיִם.
לְמַרְבֵּה הַמַּזָּל, מַיִם הֵם מִכְשׁוֹל לִצְלִיל וְלִשְׁמִיעָה.
מְנַסָּה לְגַלּוֹת זְרָמִים
שֶׁיּוֹבִילוּ אֶל חוֹף מִבְטָחִים.
VI
וְאָקוּם עַל רַגְלַי הַתְּשׁוּשׁוֹת
צְעָדַי הָאִטִּיִּים יִטְחֲנוּ קוֹנְכִיּוֹת,
עִקְבוֹתַי הֵן עֵדוּת הַזְּמַן –
אוֹ עֵדוּת עַל עִדָּן שָׁלֵם
חֲסַר רַחֲמִים וּפְשָׁרָה.
VII
זֶה עִדַּן הַמֵּידָע הַמְּזֹהָם,
הַפִּתְרוֹן בּוֹ תָּמִיד פְּסִיכוֹלוֹג-
שֶׁיְּיַשֵּׁר מַבָּט אֶל פָּנַי,
וְיַצִּיעַ לִי לְצַיֵּר,
לְהַבִּיעַ אֶת חֲוָיָתִי
בְּעֵינֵי הַנִּצּוֹלָה:
אֶת הַמְּצִיאוּת הַמּוֹדֶרְנִית בְּהֶכְרֵחַ-
אֶת קוֹלוֹת הַשְּׁאָגָה, פִּצּוּץ
מִבַּעַד חַלּוֹן הַמִּקְלָט, עֲלָטָה.
VIII
"חֵץ נוֹרָה,
צַיְּרִי מַטָּרָה,
כָּךְ קַלָּה תִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ."
אֲצַיֵּר עֵץ זַיִת אָמְנָם,
סוּס וְכֶבֶשׁ יִכְרְעוּ תַּחְתָּיו בֶּרֶךְ.
כָּךְ יַלְדָּה אֲבוּדָה מְצַיֶּרֶת
עַקְשָׁנִית וּלְלֹא כָּל מוֹרָה
אֶת סִימָנֵי דַּרְכָּהּ חֲזָרָה
אֶל הַחֵיק הַמָּתוֹק שֶׁל חֲלוֹמָהּ.