סערה 

יוֹשְׁבוֹת לָהֶן בְּלֵב הַשּׁוּק
מְנַשְׁנְשׁוֹת מִכָּל הַבָּא לַיָּד.
הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן כְּבָר בְּעִצּוּמוֹ. כָּךְ גַּם הַמִּלְחָמָה.
וְאֶת מָה שֶׁיֵּשׁ לְהַפְגִּין, הֵן מַפְגִּינוֹת –
עָצְמָה, חֻלְשָׁה, דּוּ־קִיּוּם, תְּשׁוּקָה, אַהֲבָה,
בָּעִיר הֲכִי גְּרוּעָה הֲכִי טוֹבָה בָּאָרֶץ,
חֵיפָה שֶׁזּוֹרֶמֶת בָּרְחוֹב כְּמוֹ בִּיּוּב,
פּוֹקֶקֶת מַרְזְבִים כְּמוֹ גּוּרֵי־חֲזִירִים,
סוֹתֶמֶת סְתִימוֹת, מְגַשֶּׁרֶת וָאדִיּוֹת.
יוֹשְׁבוֹת לָהֶן בֵּין רוּחוֹת לְמַשָּׂאִיּוֹת־זֶּבֶל.
אַחַת נְמַסָּה, הַשְּׁנִיָּה מְלַטֶּפֶת חֲתוּלָה.
הַחֲתוּלָה לוֹעֶסֶת בֻּבָּה שֶׁל מְכַשֵּׁפָה.
מָה תִּהְיֶה, מָה נִהְיֶה מָחָר.
וּמָה יִהְיֶה עַל חֵיפָה.