צִיּוּר שֶׁל טֶרְנֶר

שׁוּבִי אֶל הַחוֹף, אֲהוּבָה, וּמְשִׁי, בְּאַחַת, אֶת מַבָּטְךָ.

זֶה שֶׁנִּבְלַע וְאָבַד לִרְגָעִים וּלְשָׁנִים

בְּקַרְקָעִיתוֹ שְׁזוּפַת הַחֹשֶׁךְ שֶׁל הַיָּם.

שְׁלִי אֶת מַבָּטְךָ מִן הַסְּלָעִים הַמְּשֻׁנָּנִים,

שֶׁנִּקְּבוּ אֶת גּוּפְךָ וְרוֹקְנוּ אֶת שִׂמְחָתְךָ וֶאֱמוּנָתְךָ.

מְשִׁי וְהַעֲלִי אֶת הַנֶּפֶשׁ, הַדָּם וְאֶת אַהֲבָתְךָ הַפְּשׁוּטָה.

זוֹ שֶׁרַגְלָהּ נִלְכְּדָה בְּשׁוּנִית הָאַלְמֻוגִּים הַגּוֹסֶסֶת;

וְהִיא רוֹחֶפֶת מְסֻויֶּטֶת

בַּחֲלוֹם הַסְּפִינוֹת הַטְּרוּפוֹת שֶׁל הֶעָבָר.

מֻקֶּפֶת מַיִם רַבִּים וּצְמֵאָהּ

לִנְשִׁימָה מְשֻׁחְרֶרֶת שֶׁל מַמָּשׁ, לָרֹךְ הַתָּמִים שֶׁבְּמַגָּע.

"מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ אֶת הָאַהֲבָה". אַתְּ הֲרֵי זוֹכֶרֶת..

הַזְּמַן לֹא מְרַפֵּא דָּבָר וְאַהֲבָה, כְּמוֹ וִיסְקִי טוֹב,

יוֹדַעַת לְהִתְעַרְבֵּב הֵיטֵב גַּם עִם פַּחַד.

מִשִּׁכְחָה שֶׁל הָעַצְמִי, מִבְּדִידוּת מַטְרִיפָה, מִמֶּרְחַק מִיַּבָּשָׁה.

אָז הַבִּיטִי נְכוֹחָה בַּחֲלוֹם אֲהוּבָה, אַתְּ הֲרֵי יוֹדַעַת..

וְאַל נָא תָּסִיטִי מִמֶּנּוּ לְרֶגַע אֶת לֵב הֱיוֹתְךָ.

שְׁקֵטָה, אֲצִילִית וְאוֹהֶבֶת מֵעֶצֶם טִבְעֲךָ,

יַצִּיבָה אֶל מוּל קוֹלָן הַמְּפַתֶּה שֶׁל הַסִּירֵנוֹת הַמְּבַקְּשׁוֹת אֶת נַפְשְׁךָ,

בְּהִירָה וּמוּגֶנֶת, בְּעוֹדְךָ צוֹפָה בָּהֶן מְבַתְּרוֹת בְּשִׁנֵּיהֶן אֶת הַסִּיּוּט הָעֵר.

הַלְוַאי שֶׁתִּתְּנִי לְקוֹל פִּצְפּוּץ הָעֲצָמוֹת הַמִּתְמַשֵּׁךְ הַזֶּה

לִמְשׁוֹת אוֹתְךָ מִמִּטָּתְךָ וּלְהָשִׁיט אוֹתְךָ בְּשַׁלְוָה אֶל חוֹף מִבְטָחִים.

אַחֲרֵי הַכֹּל, יֵשׁ לְךָ אֶת עַצְמְךָ אֲהוּבָה;

וְאַהֲבָה מְגַלָּה אַהֲבָה.