עכשיו, כשנשימותינו סדורות

 עַכְשָׁו, כְּשֶׁנְּשִׁימוֹתֵינוּ סְדוּרוֹת,

שְׂרִיטוֹתַיִךְ בְּגַבִּי מַגְלִידוֹת

וּשְׂפָתַי הַנְּגוּסוֹת נִרְגָּעוֹת,

הִשָּׁאֲרִי מְעַט בְּטֶרֶם עֲזִיבָה,

שֶׁנִּתְגַּלְגֵּל יַחַד חֲזָרָה

מֵחַיּוֹת טוֹרְפוֹת לִבְנֵי שַׁלְוָה.

זִּכְרוֹן מֶתֶק בֵּין-רַגְלַיִךְ

מַכְתִּיב אֶת סֵדֶר יוֹמִי.

אֲנִי נוֹסֵעַ מַתְמִיד,

לְלֹא תַּחֲנוֹת בֵּינַיִם.

הָאַהֲבָה אוּלַי עִוֶּרֶת

אֲבָל לַתְּשׁוּקָה אֶלֶף עֵינַיִם.